מזרחי, שחר

בן דליה ומשה. נולד ביום ט"ז באלול תשל"ה (23.8.1975), בירושלים, בן למשפחה בת שלושה ילדים. שחר למד בבית-הספר היסודי תלפיות-מזרח בירושלים. בגיל אחת עשרה עבר עם משפחתו לכפר רימונים. בבית-הספר התיכון למד ב"רנה קאסן" בירושלים וב"אורט" בבית אל. חברי הילדות שלו זוכרים את החיוך שלא מש משפתיו, את חדוות החיים ואת טוב לבו, רגישותו וצניעותו. היה ספורטאי, היטיב לשחק כדורגל והצטיין בשחייה. בינואר 1994 התגייס שחר לגולני, וגילה רצינות רבה ומוטיבציה גבוהה. כעבור כחמישה חודשים חלה, אושפז ונותח. כשיצא מבית החולים שב לשרת, אך לא החלים לחלוטין, נאלץ לעבור טיפולים נוספים, ולאחר כשנה שוחרר משירות. שחר התעקש וביקש לשוב לצה"ל כמתנדב. הוא שובץ לחיל החימוש ושירת בסדנת רכב בבית אל. גם כאן לא הרפתה ממנו המחלה, הוא סבל כאבים, עבר טיפולים, אך המשיך לשרת כמידת יכולתו. שחר נפל בעת שירותו, ביום י"ב באלול תשנ"ה (7.9.1995). השאיר אחריו הורים, אחות – עידית ואח – עמית. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. בן עשרים היה בנופלו. דודתו אתי כתבה לאחר מותו: "אני רואה את דמותך לצדי/ ופניך צוחקות מולי./ חיוך מלבב, הומור וחן, כך ראו אותך כולם./ חייך הקצרים ידעו סבל רב, למרות שאיש לא ידע./ ללא תלונות, באצילות נפש, הענקת חום למשפחתך האוהבת"