מזרחי, שבתאי

בן מרים וגמליאל, נולד בשנת 1928 בחלק העיראקי של כורדיסטן. בשנת 1931, בהיותו בן שלוש, עלה עם משפחתו לירושלים. אם כי הצטיין בלימודים החליט להפסיקם, למרות הפצרות אמו האלמנה, אחרי סיום כיתה ו' בתלמוד-תורה "מזרחי" שבעיר העתיקה, ולצאת לעבוד כדי לעזור למשפחה המיותמת. בעודו נער עבד בהקמת בית המשפחה בשכונת זיכרון יוסף. ביום עסק במלאכות שונות (מסגר, צבע, חשמלאי, בנאי) ובערבים למד בשיעורי בית-ספר מקצועי ורכש לו השכלה תיכונית, ובינתיים היה פעיל גם ב"הגנה" ובאימוניה. חבריו הכירוהו כאדם רציני ושתקן, מסור ומתמיד. בראשית מלחמת-העצמאות התנדב לשירות מלא. נשלח לסדום ואחר-כך חזר ירושלימה, סיים קורס סיירים והשתתף בכל הקרבות והפעולות. שבתאי נפל עם כמה מחבריו בשיירה בשובם מהרטוב ביום ז' באדר ב' תש"ח (18.3.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.