מזרחי, ציון
בן מלכה ואליהו. נולד ביום י"א בחשוון תשכ"ה (17.10.1964) בחיפה וגדל במושב מגדים. למד בבית-הספר היסודי-דתי 'ניר עציון' שבניר עציון והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-החקלאי 'כפר גלים'. היה ילד צנוע, שוחר עבודה ופעילות, אשר מגיל צעיר ביותר היה משכים עם הוריו חברי המושב ומלווה אותם לעבודה החקלאית בשדה. כבר אז ידע להפעיל טרקטור ולחרוש. בנערותו התעניין בטרקטורים ובמכוניות. במלאת לו שש-עשרה שנה היה לחובב סוסים וגידל וטיפח סוסה משלו. אך תחביבו העיקרי היה משחק הכדורגל, שבו השקיע את מיטב שעותיו. גם לאחר גיוסו, כאשר שב הביתה לחופשות קצרות מאימונים צבאיים מפרכים, לא פסח על השתתפות פעילה במשחק. לקראת גיוסו לצה"ל השקיע את מיטב שעות הפנאי שלו באימוני כושר, מתוך שאיפה להגיע לחיל הצנחנים. הוא גויס לצה"ל באוקטובר 1982 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. בשנת 1984 יצא לקורס קציני חי"ר שבסיומו שב אל הגדוד והיה למפקד מחלקה בפלוגת רב"טים. לאחר תקופה מסוימת יצא לקורס מפקדי פלוגות ובסיומו נתמנה לסגן מפקד פלוגה. לאחר תום שירותו הסדיר הצטרף אל שורות צבא הקבע. בנובמבר 1986 פיקד על פלוגת טירונים, שאותה המשיך ללוות במשך 14 חודש באימונים ובשירות בלבנון. תפקידו האחרון היה מפקד פלוגה מסייעת בגדוד. הוא התקדם בסולם הדרגות הצבאי עד לדרגת סרן. ציון נפל בקרב ביום י"ז באייר תשמ"ח (4.5.1988), כאשר כוח של צנחנים פשט על בסיס מחבלים במיידון שבלבנון. הוא הובא למנוחת-עולם בבית-העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו הורים, אחות ואח – אליזבט ושמעון. מפקד הגדוד שבו שירת כתב במכתב תנחומים למשפחה: "את ציון אפיינו הצניעות והשקט הנפשי, חיוך נצחי וביישנות של ילד. קצין בעל שיעור קומה, שמעולם לא התגאה במעשיו הצבאיים, אך תמיד הציב לעצמו ולחייליו דרישות גבוהות מהמקובל. היה אהוד על קציני הגדוד וחייליו. תמיד שאף להוביל קדימה ולקבל את המשימות הקשות והמורכבות ביותר". הורי חייל ששירת תחת פיקודו כתבו להוריו של ציון דברי הערכה על היחס האישי, הדואג והנדיב שגילה המפקד לבנם ועל האמון הרב שרחשו לבנם ביחידה בזכות מנהיגותו של ציון. משפחתו הנציחה את שמו בחוברת זיכרון שהוציאה לזכרו