מזרחי, נסים

בן מסעודה ויוסף, נולד ביום כ"ז בניסן תרצ"א (14.4.1931) בטבריה, למשפחה של יוצאי בבל. תחילה למד ב"חדר", וכעבור שנתיים – בבית-הספר "כל ישראל חברים". בהיותו בן 15 עברה המשפחה לגור בתל-אביב. לימודיו הופסקו, והוא התחיל לעבוד ולהשתתף בפרנסת משפחתו. בגיל רך, בהיותו בן 8, הצטרף לתנועת בית"ר. אחר-כך הצטרף לאצ"ל. בן 17 היה בצאת חבריו לקרב, והוא טען לפני מפקדו שהוא בן 18 וראוי לשירות קרבי. נסים השתתף בקרב יפו, ובקרב רמלה ובקרב האחרון נפצע פצע אנוש, הועבר לבית-החולים ומת ביום השישי לפציעתו, כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. לפני צאתו לקרב אמר: "אין אני טוב מעולי הגרדום או מיושבי המחנות, ואם אמות – יבוא אחר וימשיך את המלאכה". ובשוכבו על ערש-דוי ניחם את אמו: "אל תתרגזי ואל תבכי, כי זהו העולם, בלי ליפול אין כובשים ואין מנצחים".