מזרחי, מאיר
בן רבקה ושלמה, נולד ביום ג' בתמוז תרס"ו (26.6.1906) בירושלים. אביו, מוותיקי ירושלים, הציל יהודים רבים מידי התורכים בימי מלחמת-העולם הראשונה ובתקופת מאורעות תרפ"ט שימש בית הוריו שבשכונת ימין משה בסיס למפקדת ה"הגנה" בעיר. מאיר סיים את בית-הספר של חברת "כל ישראל חברים" בירושלים ובשנת 1920 התחיל לעבוד כפקיד בדואר; בעבודה זו המשיך כל השנים. מנעוריו היה חבר ב"הגנה", נמצא תמיד בשורותיה והשתתף בפעולותיה השונות. בתוקף תפקידו כפקיד בכיר בשירות הדואר של ממשלת המנדט עשה גדולות בהגשת עזרה למנגנון ה"הגנה" ולמוסדות הלאומיים, בהתקנת קווי-טלפון חשאיים, במשלוח מברקים וכן בשירותים חשובים אחרים. בתפקידו זה יצא להר-הצופים. הדרך להר-הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של 13.4.1948 יצאה שיירה להר-הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר-הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחה"צ הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. מאיר היה בין הנופלים, ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בקבר- אחים בסנהדריה.
