מזרחי, מאיר (יצחק הקטן)

בן חנה וצאלח, נולד ביום א' באדר א' תרפ"ז (3.2.1927) בירושלים. בעירו סיים בית-ספר יסודי ותלמוד-תורה, ואם כי הצטיין בלימודיו נאלץ לצאת לעבוד בגיל צעיר בשל המצב הכלכלי הקשה בבית. הוא עבד בתיקון אופניים וכבכור הבנים היה עוזר לפרנסת המשפחה המטופלת בילדים. יחד עם עבודתו השקדנית למען קיום הבית מילא גם את החובות שנטל על עצמו עם הצטרפותו למחתרת לח"י, בה היה אחראי למחסן נשק והקמתו, ועשה זאת בלי שירגישו בכך בבית הוריו ובמקום עבודתו. בשעת עוצר וחיפושים נעצר לחקירה על-ידי הבולשת הבריטית יחד עם חברים אחרים מהשכונה והוחזק שבעה חודשים במחנות-המעצר עתלית ולטרון. מששוחרר מהמעצר, המשיך בעבודתו וגם בפעולותיו במחתרת. כשההורים הירבו לשדלו להסתלק מהמעשים העלולים לגרום לו מעצרים נוספים, הפחית את ביקוריו בבית, אך התמיד בתמיכתו ובעזרתו להורים. בחורף תש"ח, עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, עבר לשירות קרבי בלח"י והשתתף בכיבושים ובמעשי פיצוץ וגמול נגד הערבים. באחרונה היה בין הלוחמים לכיבוש עין כרם. שם נפצע קשה בכיבוש משלט "צריף הפח" ביום 10.7.1948, וכעבור יומיים, ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948), מת ב"הדסה" בירושלים. נקבר בשייח'- באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.