מזרחי, יצחק

בן פלורה ונתנאל, נולד ביום ט' בטבת תרצ"א (29.12.1930), גדל בשכונת נווה שלום ולמד בבית-הספר "תחכמוני". יצחק הפסיק את לימודיו כדי לעזור להוריו וקיבל על עצמו כל עבודה שנזדמנה לו. הוא הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ועם חבריו יצא להכשרה מגויסת בשריד. הוריו קראו לו לחזור והוא נענה להם בלב כבד. בהמשך חזר לשריד לחצי שנה במסגרת הפלמ"ח. עבד במאפייה ואת שעותיו הפנויות חילק ל"הגנה", השתלמות (בשיעורי-ערב) וספורט. היה חבר בארגון הספורט "הכוח", הצטיין במיוחד בשחייה וזכה בכמה תחרויות. יחד עם עוד ארבעה חברים התקשר לאגודת ידידים ו"החמישיה" הזאת ידועה היתה באחווה הרבה ששלטה בה. עם גיוסם נתפרדה החבילה. יצחק התנדב תחילה למשמר העם ועם גיוסו המלא הוצב כמקלען באחד מגדודי חטיבת "גבעתי". מ"גבעתי" התנדב לגדוד "הפורצים" של חטיבת הפלמ"ח "הראל". כשיצא לקרב האחרון, הלהיבה אותו ההרגשה, שהוא ינקום את נקמת חברו זלמן פופלבסקי, אחד מהחמישיה. בקרב זה על משלט בית-תול הצטיין בגבורתו והניס אחד ממשורייני האויב. אך עם התקדמו לעמדה השנייה נתקל באש האויב ונפל ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). ביום י"א באדר תש"י (28.2.1050) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.