מזרחי, יעקב

בן בן-ציון ופלורה. נולד ביום ח' באב תרצ"ז (16.7.1937); דור חמישי בירושלים העתיקה. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי אך לא יכול להמשיך בלימודים, כי יצא לעבודה לעזרת הוריו העמלים. היה חבר "הפועל" והצטיין ככדורגלן, ועם כל היותו נערץ על אלפי ילדי-הבירה נשאר צנוע ונחבא אל הכלים. אחרי גיוסו לצה"ל באוקטובר 1954 רכש נסיון קרבי והצטיין בסבילות ובאורך-רוח, כפי שהעיד החיוך שעל שפתיו בחזרו מפעולות שונות. ביום י"ב במרחשון תשט"ז (28.10.1955), בפשיטת כונתילה, נמנה טור' יעקב מזרחי עם כוח משנה, שהסתער על המיבנים במגמה ללכוד שבויים. תוך כדי ההסתערות, המשיכה קבוצת חיילי אויב לגלות התנגדות. טור' יעקב מזרחי רדף בעצמו, תוך גילוי אומץ לב, אחרי לוחמי האויב. בעת הסתערותו נפצע אנושות, ובעת ששב הכוח לבסיסו מת מפצעיו. יעקב הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. יומיים אחרי נפלו תרמו בני-משפחתו לקרן-המגן כדי קניית תת-מקלע "עוזי" ושני רימוני-יד ש"חייל אחר ינקום את נקמת יעקב, ובכלל את נקמת דמם של כל הנערים האמיצים אשר בזכותם מתקיימת האומה". הרמטכ"ל רב-אלוף משה דיין העניק לטור' מזרחי יעקב את עיטור הגבורה אשר נמסר למשפחתו באפריל 1973. בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.