מזרחי, יוסף (יוסקה)

בן אסתר ואברהם, נולד בשנת 1918 בעיר נגדה שבאזרביג'ן, כורדיסטן התורכית. אחרי מלחמת-העולם הראשונה, כשיצאו כל היהודים מהעיר כדי לעלות לארץ-ישראל, יצאה גם משפחתו משם דרך עיראק וב-1922 הגיעו לארץ-ישראל. המשפחה התיישבה בעיר העתיקה בירושלים. שנים אחדות למד בתלמוד-תורה, שנה עבד בסנדלרות ואחר-כך למד בזמן קצר את מלאכת הטייחות והתמחה בה. הוא אירגן קבוצה בת שישה חברים שעבדו בקבלנות והוא קנה לו אופנוע ונסע מבניין לבניין לעבוד ולנהל את העבודה. בינתיים הזדקנו וחלו הוריו והוא היה התומך היחיד במשפחה. כשהתחילו מהומות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, הצטרף ל"הגנה" והמריץ את יתר צעירי עדתו לעשות כמוהו. הוא שירת בחזית מערב-ירושלים, בסביבת בית הכרם, בית וגן ויפה נוף, וכרוכב-אופנוע טוב שימש מקשר בין השכונות. אחר-כך התגייס לנוטרות, שירת בשכונות שונות בירושלים והגיע לדרגת קורפורל (רב"ט), ובו-בזמן המשיך לעבוד בשירות ה"הגנה". אחרי פרוץ מלחמת- העולם השנייה התפטר מהנוטרות, למד נהגות ועבד במקצועו החדש. הוא נשא אישה ונולדו להם שתי בנות אך הוא נשאר לגור עם הוריו והמשיך לתמוך בהם. במלחמת-העצמאות שירת כנהג במחלקת מכוניות משוריינות והשתתף בפריצת הדרך מירושלים אל השפלה. אחר-כך הועבר לשרת כנהג אמבולנסים ולא פעם נשא פצועים אל מכוניתו תוך מטר יריות. ביומו האחרון, בהיותו בחופשה בת שעתיים, הודיעוהו שאדם נפצע בשטח פתוח ואי-אפשר לגשת אליו מחמת אש האויב. מיד נסע במכוניתו המשוריינת ולקח את הפצוע כדי להעבירו לבית-החולים. בדרך נתקל בהתקהלות רבה ברחוב ליד בית- החולים "ביקור-חולים". כדי למנוע אסון עצר לפתע את המכונית ואז פגעה הדלת המשוריינת בראשו והוא נהרג במקום. זה קרה בצהרי השבת כ"ז בתשרי תש"ט (30.10.1948). הוא נקבר בשייח'-באדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.