מזרחי, יוסי-יוסף

בן עליזה ומיכאל, נולד ביום כ' בחשוון תשל"ה (5.11.1974) בירושלים. ילד "סנדוויץ" במשפחה מאושרת וחמה, אח צעיר לטובה ובוגר למאיר. יוסי גדל והתחנך בעיר הולדתו. את מסלול לימודיו החל יוסי בבית-הספר "אטיאס", המשיך בבית-הספר "לדוגמה", וסיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "אורט נביאים" במגמת חשבונאות. יוסי היה ילד שמח ועמד תמיד במרכז האירועים. הוא היה "מסמר הערב" בכל מסיבה ובלעדיו לא היה לה טעם. היתה בו אהבה מיוחדת לבריות, ועם כל אחד ידע לדבר בשפתו. יוסי שפע שמחת חיים, שהקרינה על הסובבים אותו, חי את חייו במלואם, ומיצה כל רגע. יוסי היה בעל גוף רחב, גבוה וחזק, וגם בעל לב רחב. הוא אהב לתת מעצמו לאחרים וכשנתן, היה זה מכל הלב. בחייו הקצרים זכה לשתי תקופות מאוד מיוחדות עבורו: בראשונה, היה למשען ולתמיכה לאמו, ובשנייה, שימש משענת לאביו. יוסי בלט בחוש העסקי והמסחרי שלו, ועם זאת ידע תמיד לנהוג ביושר ובצדק. בראשית אוגוסט 1993 התגייס יוסי לצה"ל והוצב לחיל האוויר. הוא הוכשר לשרת בצוות כיבוי אש של בסיס חיל האוויר. יוסי היה אהוד ומקובל על חבריו ומפקדיו כאחד, ובלט לטובה בביצוע המטלות שהוטלו עליו ובכושר מנהיגותו. ביום כ"ב באלול תשנ"ה (17.9.1995) נהרג סמל יוסי מזרחי בעת מילוי תפקידו, בתאונת עבודה. בן עשרים ואחת היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, אחות ואח. יוסי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, בירושלים. משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספרייה תורנית לבית כנסת. מתוך דברים שכתבה על יוסי אחותו, טובה: "יוסי היה בן יקר ואהוב, ותמיד יישאר כזה./ יוסי היה אח נהדר, אהוב ונחשב, ותמיד יישאר כזה./ יוסי היה חבר אמיתי בכל עת, ותמיד יישאר כזה./ יוסי עדיין אתנו, במחשבה, הוא עדיין תומך ומכוון אותנו לקראת אושר ונחת./ גם מלמעלה הוא עוזר ומוסיף לכולנו אור וטוב".