מזרחי, יהודית

בת רבקה וישעיהו. נולדה ביום ג' בתשרי תשכ"ח (7.11.1967) בעיר לוד. את רוב שנותיה עשתה בעירה, שכה אהבה. היא למדה בבית-הספר היסודי ע"ש שלום עליכם והיתה תלמידה טובה מאוד וחרוצה, נעימה ונוחה, הנרתמת תמיד לעזרת הזולת. יהודית התחבבה על מוריה ועל תלמידי בית-ספרה והותירה עליהם רושם עז. היא היתה פעילה בתחום החברתי ודמות בולטת באירועים שונים, טיולים, מסיבות ועוד. היא המשיכה את לימודיה בתיכון-מקיף במגמה סיעודית, מקצוע שבו ראתה את יעודה, כסועדת ועוזרת ומטפלת באנשים נזקקים. במסגרת בית-הספר הצטרפה יהודית לתנועת הצופים, לשבט 'אייל' ואהבה מאוד את הפעילות התנועתית, שגם בה בלטה דמותה הדומיננטית. אחרי מספר שנות פעילות חברתית כחניכה, הומלץ עליה לעבור הכשרה לקראת הדרכה ולקבל קבוצת חניכים. גם תפקיד זה ביצעה בשקדנות ובנאמנות. יהודית אהבה טבע, טיילה ברחבי הארץ, ושאבה מטיולים אלה חוויות ורשמים רבים. אהבתה לחיים באה לידי ביטוי בחיוכיה הרחבים ובחלומות הגדולים שרקמה סביבם, אך לא זכתה להגשימם. בשלהי פברואר 1986 גויסה יהודית לצה"ל. לאחר הטירונות שובצה לבסיס בדרום הארץ. מפקדיה העריכו אותה, ושיבחוה על היותה חרוצה ומסורה לתפקידה. במהלך שירותה חלתה במחלה קשה ונדירה, אשר מרפא אין לה. ביום י"ח באב תשמ"ז (13.8.1987) נפלה בעת שירותה והובאה לקבורה בבית-העלמין הצבאי בלוד. הותירה אחריה הורים ושתי אחיות – שושנה וברכה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדה: "יהודית היתה חיילת ממושמעת, אחראית וחביבה. ביצעה את המוטל עליה בצורה יסודית. חיילת למופת. מפקדי וחיילי הגדוד נושאים בלבם את זכרה". משפחתה הקימה בבית-ספרה קרן מלגות לתלמידים מצטיינים לזכרה. מנהל בית-הספר כתב למשפחה: "נזכור את יהודית כילדה שאהבה ללמוד, לשחק ולצחוק, להשתובב, לרוץ ולטייל, כשאר ילדי בית-הספר בני גילה. אך עד מהרה נר חייה כבה. אנו מודים למשפחה על הדרך שבה בחרה להנציח את זכרה של יהודית. כבוד הוא לנו, לכבד הנצחה זו ולהעניקה לתלמידים מצטיינים".