מזרחי, טוביה

בן מסעודה ושמואל, נולד ביום ז' באלול תרפ"א (10.9.1921) בטבריה ולמד בבית-הספר "כל ישראל חברים". היה נער אמיץ ונדיב-לב, ראשון למתנדבים לכל פעולה בבית-הספר ובחברת הנערים. טוביה אסף בולים, הירבה לצלם ואהב ספורט, בייחוד שחייה, ובגיל 13 השיג מקום ראשון בתחרות-השחייה של בית- ספרו. פעם קפץ לתוך הכנרת הסוערת להציל נער טובע וכמעט טבע גם הוא, ובסוף הצילו אותם שני ספנים ערביים שקיבלו שכר על כך. פעם אחרת, כשסוס רתום לעגלה, שנשארה במדרון רחוב בעיר העתיקה של טבריה, החל רץ פתאום וכמעט ודרס ילדים משחקים, קפץ טוביה על הסוס וריסנו, ושוב השתולל הסוס, הפילו מעליו וגרם לטוביה שבר ביד. בהיותו בן 14 עברה המשפחה לירושלים ושם הוסיף ללמוד בבית-הספר של "כל ישראל חברים" עם זאת היה פעיל ב"מכבי הצעיר" ואירגן קבוצות-נוער לטיולים בארץ ותחרויות-ספורט. הוא הצטרף ל"הגנה" בירושלים ובשנת 1940 התנדב לשירותי קרקע בחיל-האוויר הבריטי. מששוחרר אחרי חודשיים בגלל גילו הצעיר התגייס למשטרה. טוביה נתחבב על חבריו בבית-הספר לשוטרים ואחרי ששירת זמן קצר במשטרת מחנה יהודה הועבר לפלוגות- המחץ הניידות של המשטרה באזורי צפת ובית שאן. כך נתאפשר לו להגיע לכפרים ערביים שרגל יהודי לא דרכה בהם ומסר ידיעות ל"הגנה". אחרי כשנתיים הרגישו מפקדיו בשירותו הכפול והוא הועבר להיות יומנאי בתחנות באזורים יהודיים. ההתעסקות ביומן נמאסה עליו. בשנת 1944 התפטר מהמשטרה והתגייס לחיל-האוויר הבריטי. בשירותו במצרים התמחה בעבודות טכניות ובעזרת ידיעתו בשפה הערבית אסף ידיעות בשביל ה"הגנה". כששוחרר ב-1945 היה יכול לקבל עבודה במקצועות טכניים בירושלים, אך שוב התגייס למשטרה ואחרי שסיים מחדש את בית-הספר לשוטרים בבית לחם שירת בקביעות במשטרת אבו-כביר בתל-אביב ובחורף תש"ח, כשפרצה מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, שיתף פעולה עם כוחות ה"הגנה" באותו אזור מסוכן. פעם נשאר תקוע בחופשתו בירושלים, בגלל ניתוק הדרך, ואז התנדב לשירות בעמדת-מגן בימין משה, ומשנפתחה הדרך חזר למשמרתו באבו-כביר שליד יפו. בהתקפה ערבית חזקה על גבעת הרצל היה הכרח לצאת להתקפת-נגד ובה נפל בליל ה' בניסן תש"ח (14.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.