מזרחי, דניאל
בן חנה וחיים ז"ל, נולד ביום א' בכסלו תשכ"ב (9.11.1961) בתל-אביב. דניאל החל ללמוד בבית-ספר יסודי בעיר. בהיותו בן 10 שנים נפטר אביו ממחלה. המשפחה ניסתה למצוא לעצמה מקום בקיבוץ רגבים, אלא שהניסיון לא עלה יפה. המשפחה חזרה לחולון ושם למד דני בבית-הספר היסודי "שער האריות". לאחר מכן, למד דני בבית-הספר המקצועי "מכס פיין" במגמת מסגרות. תוך כדי לימודיו, הוא גם עבד ועזר לאמו לפרנס אותו ואת אחיו הצעיר ממנו. כאשר עברה המשפחה להתגורר בתל-אביב, עזב דני את הבית ועבר לגור אצל סבתו פרוחה ודודו נוני, שגידלו כאב. דודו נוני יודע לספר כי דני "היה ילד חביב וסימפטי, היה מוכן לעשות הכול למען האחר". בשעות הפנאי שלו אהב דני לשחק כדורגל. דניאל גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1979, והתנדב לשרת בחטיבת חיל-הרגלים "גולני". בחטיבתו עבר דניאל טירונות והוכשר כלוחם חי"ר, ולאחר זמן עבר קורס נהיגה בנגמ"ש. את מלאכתו בגדוד הוא עשה כהלכה, ומפקדיו היו שבעי רצון ממנו. עקב כך הוא מונה להיות נהג מפקד הפלוגה. בחופשותיו המעטות, כאשר הגיע לביתו, נהגו כל ילדי השכונה וחבריו להתאסף סביבו ונהנו לשמוע על חוויותיו ומעשיו בצה"ל. את אחיו הקטן יוסי נהג דני לפנק, כאילו היה זה בנו, והביא לו מתנות מלוא החופן. כשפרצה מלחמת שלום הגליל, היה על דני להצטרף לגדוד בשלב מאוחר יותר בשל היותו נהג המ"פ. אולם דני דרש להצטרף לחבריו ולהילחם עמם מהיום הראשון. ביום ט"ו בסיוון תשמ"ב (6.6.1982), נפל רב-טוראי דניאל בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. הוא הניח אחריו אם ואח, סבתא ודוד. במכתב התנחומים למשפחה כתב שר הביטחון, כי דניאל "היה מעורה בכל הנעשה בגדוד, אישיות בעלת השפעה על סביבתה, עליז, תוסס ומלא חדוות-חיים. אהוב ומקובל על חבריו".
