מזרחי, ברוך

בן שרה ואברהם, נולד בשנת תרפ"ו (1926). זהו השם העברי של הצעיר הערבי חמודה אבו-לעינין אחרי שהתגייר. הוא נולד כמוסלמי למשפחה כפרית אמידה בארץ ונתייתם בנעוריו מאמו, שהיתה ממוצא יהודי. הוא התחנך בצפת, סיים שם שבע כיתות של בית-ספר ערבי ממשלתי ועבר מרצונו להשתלם בבית-הספר "אליאנס". שם למד עברית ותנ"ך ומתוך כך נקשרה נפשו ביהודים והחליט לחיות כאחד מהם. הוא עלה לירושלים ופנה אל הרבנות הראשית בבקשה להתגייר ונדחה פעמיים. בפעם השלישית נענו לו והוא אז בן 16. הוא נפרד מבית אביו, לאחר ריב-דברים סוער, ועבר לגור בחיפה. שם נעשה ליהודי אדוק בדתו, מתפלל ומניח תפילין, ועבד כפקיד. עוד בנערותו בצפת התיידד עם נערי בית"ר והזדהה עם השקפותיהם ומיום שהיה ליהודי הצטרף למחתרת ונעשה איש אצ"ל. היה פעיל ביותר ועד מהרה נתפס בידי הבריטים. נעצר בלטרון והיה בין גולי קניה ואריתריאה. הוא דחה הצעה לשחרור במחיר שיבה לדת מוחמד וללאומיות ערבית, וסבל בלב שקט את התעללותם של שומרי מחנהו הסודאנים, שהתאכזרו אליו, הערבי לשעבר, ביתר שאת ופצעוהו פצעים קשים. ביום ט' בניסן תש"ח (18.4.1948) נפל במילוי אחד מתפקידיו הנועזים, עת הכניס מכונית תופת לשומרון. עד שנת 1967 היה בחזקת נעדר ומצבה לזכרו הוקמה בהר-הרצל. לאחר שנת 1967 נמצאה גופתו והוא הועבר לקבורה בבית-הקברות הצבאי בנתניה.