מזרחי, ברוך

בן הזקונים של אסתר ועזרא, נולד ביום ח' בתמוז תרפ"ג (22.6.1923) בירושלים. השכלתו – תיכונית. בהיותו בן תשע-עשרה התגייס לצבא הבריטי, היה באחת האוניות שהופצצו בטריפולי וניצל בנס. בחוזרו מהצבא עבד כנהג בנאפ"י (השקם הבריטי) במושבה הגרמנית בירושלים. לאחר החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, נעשה המצב במקום-עבודה מעורב זה של יהודים, אנגלים וערבים מסוכן. אורגנה שם מחלקת אנשי "הגנה" וברוך בתוכם. עד מהרה גויס, השתייך לפלוגת "נועם", עבר קורס מפקדים על הר-הצופים, השתתף בליווי שיירות ל"הדסה", להר-הצופים, לתלפיות ולרמת רחל. היה בין אלה שחשו לעזרת שיירת הרופאים ל"הדסה", השתתף בפעולת-עונשין בעין כרם, עבר לשרת בפלמ"ח, השתתף בקרבות שער הגיא, בכיבוש משלטים בהרי ירושלים, בכיבוש בית-מחסיר ובכיבוש "בווינגרד" (האזור המגודר הבריטי) בירושלים. היה חייל אמיץ-לב ונכון תמיד ללכת ב"אש ובמים" ממש. ידע על מה נלחם. כשיצא לפעולתו האחרונה נפרד מאמו ואמר לה: "אמא, אני הולך לפתוח לך את הדרך לכותל המערבי". ברוך נפל ליד בנק ברקליס בירושלים ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948) ונקבר בסנהדריה. ביום י"ט באלול תשי"א (20.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.