מזרחי, אליעזר

בן אלגרה ואלברט, נולד בשנת תשכ"ד (1954) במצרים. בן 3cשנים היה אליעזר כשעלה עם הוריו לארץ, בשנת 1957, אחרי מבצע "קדש". המשפחה השתקעה בחולון, ובה השלים אליעזר את לימודיו בבית-הספר היסודי "וייצמן". הוא המשיך ללמוד בבית-הספר המקצועי "אורט", במגמת מסגרות מכנית. אחרי שסיים כיתה י"א, יצא אליעזר לעבוד כמסגר במפעל חרושת. אליעזר התגייס לצה"ל במאי 1972, ושירת בחיל-הקשר. אחרי שעבר אימוני טירונות, הוא נשלח לקורס אלחוטן-מורס. בספטמבר 1973, הועלה אליעזר לדרגת רב"ט. הוא השתתף עם יחידתו במלחמת יום הכיפורים. אחרי שסיים את שירותו הסדיר, התנדב אליעזר לשרת בצבא הקבע. הוא נשלח לקורס אלחוטן-עוצמה-גבוהה, ובסיומה הועלה לדרגת סמל. בדצמבר 1974 הועלה אליעזר לדרגת סמ"ר. בשנת 1978 הוא נשא אשה, הקים את ביתו בבת-ים, ובה נולדו ילדיו. אחרי שעבר קורס נהיגה במשאית, הוצב אליעזר לשרת תקופה קצרה ביחידת הובלה. אולם בשל הידע המקצועי שלו וניסיונו כאלחוטאי-קשר, הוא נשלח לשרת כמדריך בבסיס הדרכה של חיל-הקשר. כעשר שנים כיהן אליעזר בתפקיד זה. באפריל 1976, הוא הועלה לדרגת רס"ל. אליעזר ביקש להתקדם ולעבור קורס קצינים, ולשם כך השלים את השכלתו והכשיר עצמו לתעודת בגרות. באפריל 1978, הוא הועלה לדרגת רס"ר. חוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "הוא מתפקד כראש מדור מקצועי, בעל ידע ויוזמה, בעל כושר ארגון, ממלא תפקידו כראוי". בתפקידו כמדריך אלחוטאים בחיל-הקשר יצא אליעזר עם חניכיו לתרגילים בשדה. ביום ד' בכסלו תשמ"ד (10.11.1983) חנתה יחידתו ליד מושב בר-גיורא, שבפרוזדור ירושלים. משם הואנסע למחנה צריפין להביא ציוד. כשחזר ליחידתו בכביש נחשון-הר-טוב, ליד מושב תעוז, אירעה תאונת דרכים. המכונית שהסיע התנגשה במשאית שבאה מולו. בתאונה נפגעו חיילים אחדים, ביניהם היה אליעזר שנהרג במקום. בן 29 שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. הניח אחריו רעיה, שלושה ילדים, אח ואחות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: אליעזר שירת ביחידה יותר מעשר שנים, והיה גאה מאוד בשירותו בה. הוא הקים דור של חיילים, והיה דמות מוכרת ואהודה על כל מי שעבד במחיצתו ובפיקודו. הוא היה דמות מרכזית ביחידה, בזכות אישיותו, ניסיונו והידע המקצועי שרכש. במרץ רב מילא אליעזר כל משימה, שאותה יזם או שהוטלה עליו. תמיד רצה לעשות יותר משהוטל עליו, תמיד דאג לחייליו ושימש להם דוגמה אישית. תחום ההדרכה שבו עסק אליעזר הוא אחד החשובים בצבא. בתפקידיו הוא הכשיר חיילים רבים במערך המילואים ובסדיר, והטביע חותמו בצורה חיובית על היחידה". לזכרו הוכנסה ספרייה תורנית לבית-כנסת בבת-ים, שבה התפללה משפחתו