מזור, נתן

בן מינה ודויד, נולד ביום י"א באלול תרפ"ב (4.9.1922) בעיר מינכן, גרמניה ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1934. כאן למד בבית-ספר יסודי ותיכון וכן בקורס מכונאות רכב. נתן עבד במכונאות, בדואר וכמכונאי הסרטה. בשנת 1936 הצטרף לצופי הים ובשנת 1937 – לשחייני קבוצת "ברית מכבים עתיד" בתל-אביב והיה מטובי הפעילים והמדריכים בשחייה. כחובב ים התגייס בשנת 1940 לצי הבריטי ושירת בו חמש שנים, בתעלת סואץ, בים-סוף ובים התיכון. מששוחרר, נתקבל לעבודה בנמל תל-אביב. את שעותיו הפנויות הקדיש לפעילות ב"הגנה" ובפעולת הסברה תקיפה ונמרצת להגנה על תוצרת הארץ. בראשית מלחמת-העצמאות התגייס לפלי"ם, הועבר לפלמ"ח, לחטיבת "הראל", שירת בליווי שיירות ונלחם בפריצת הדרך לירושלים. במכתב שכתב ביומו האחרון תיאר להוריו את רביצתם בלילה הקר על הקרקע בקסטל ואת הגמול שמצא תמורת סבלו זה בראותו בבוקר את השיירה לירושלים עוברת בכביש, שהוא וחבריו שיחררוהו בפעולות הקרב. לקראת מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים נכבש הקסטל השולט על הדרך והוחזק על-ידי כוחותינו. הערבים ערכו מספר התקפות-נגד במגמה להחזיר משלט חיוני זה לידיהם ובאחת מהן, בליל 7-8 באפריל, נהרג מפקדם עבד אל-קאדר אל-חוסייני. ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948) ערכו הכוחות הערביים התקפה עזה כדי לכבוש את המקום ולמצוא את גופת מנהיגם. מחלקת פלמ"ח שהשתייכה לגדוד החמישי של חטיבת הראל יצאה כתגבורת ואנשיה חיפו על נסיגת מגיני הקסטל. בקרב הנסיגה הקשה נפלו רבים ממחלקת התגבורת ונתן ביניהם, בעת שהגיש עזרה לחבר פצוע. נקבר במעלה החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.