מזון, חיים
בן בתיה (בוליסו) ויהושע. נולד בשנת 1913 בסיליבריה שבתורכיה. כשהיה בן עשר עלה לארץ ישראל עם משפחתו שהיתה ציונית ושאפה להתיישב בארץ. הם השתקעו בפתח תקווה, וחיים סיים את לימודיו בבית הספר "נצח ישראל" שבעיר. הוא השתלם במקצוע הנגרות ועבד לפרנסתו בבניית רהיטים. כשהיה בן עשרים ושלוש נשא לאישה את חברתו רבקה. מאחר שהמצב הכלכלי בארץ היה קשה, בחר חיים לעסוק במסחר בסידקית וראה ברכה בעמלו. כשנה לאחר נישואיהם נולד להם בן בכור, יהושע, שהרבה שמחה במעונם. באותה עת התנדב חיים ונטל חלק באימונים צבאיים שערכה המחתרת כדי להכשיר את צעירי הארץ למאבק על הקמת המדינה. ב- 22.11.1940 התנדב לצבא הבריטי וצורף לגדוד שהתאמן במחנה סרפנד (צריפין). מדי שבת היה מגיע לביתו ומבלה את חופשתו הקצרה בחברת אשתו ובנו. חמישה שבועות לאחר שגויס הגיע לחופשה בת ארבעה ימים שהיתה חופשתו האחרונה. הגדוד שבו שירת הועבר לטוברוק שבלוב. שם הועלו החיילים על אוניה שלוותה באוניה אחרת והיתה עמוסה ב- 2000 חביות דלק. בוקר אחד בשבת, י"א בשבט תש"א (8.2.1941) בשעה 08.00 הפציץ מטוס אויב את שתי האוניות וחביות הדלק התפוצצו והתלקחו. חיילים רבים קפצו למים בתקווה להינצל, אך כולם ניספו בטביעה או באש שבערה סביבם. האוניה נחצתה לשניים ואלה שלא קפצו, נשארו בחיים. חיים נספה באסון הכבד. ארבעה ימים לאחר ההפצצה התנדבו שני חיילים מיחידתו לחפשו ומצאו את גופתו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בטוברוק, שהוקם עם קבורת נופלי האוניה. רב מקהילת בנגזי אמר עליו קדיש בהלויתו. הניח אחריו אישה, בן ובת, שנולדה חודש לאחר מותו. שמה נקרא חיה לזכר אביה. שמו הונצח בבית "יד לבנים" בפתח תקווה על אנדרטה שהוקמה לזכר בני העיר, חללי מלחמת העולם השנייה, וכן ב"ספר ההתנדבות", בספר "כובשים ובונים" ובספר "יזכור" של "מכון ז'בוטינסקי". במחקר שנעשה בשנת 2017 נמצא שמקום מנוחתו בטוברוק, לוב. ציון מיקום קבר 3A5 גיל 28 דרגה Pioneer.
