מזוז, כליפה

בן עלושה ודוד. נולד ביום כ"ט באייר תשכ"ג (23.5.1963) בעיר תתוויין שבתוניס, בן חמישי במשפחה בת שבעה ילדים. בשנת 1971, בהיותו בן שמונה, עלתה המשפחה ארצה והשתקעה בבאר שבע. כליפה למד בבית-הספר היסודי "יוסף קארו" ובבית-הספר התיכון מקיף ה'. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות, במגמה העיונית-ביולוגית. כליפה הקרין שקט ושלווה ואת פניו חיוך תמידי ליווה. בשנת 1979 נפטר אביו, דוד. במחצית אוגוסט 1981 גויס כליפה לשירות חובה בצה"ל. בתום אימוני הטירונות יצא לקורס מש"קי בקרת קווים. לאחר שסיים בהצטיינות את הקורס הוצב לשרת בחיל הקשר, כבקר מערכות קוויות. במהלך שנות שירותו בצבא הסדיר קודם בתפקידים ובדרגות, ובנובמבר 1983 הוענקה לו דרגת סמ"ר. בחוות הדעת של מפקדו עליו, צוין: "הוא מוכיח בכל פעם מחדש יוזמה והשקעה בעבודה". בהמלצה אחרת עליו צוין על-ידי מפקדו כחייל מעולה בתחום עיסוקו ואחריותו, "בעל ידע מקצועי רב, קידם במהלך שירותו פרויקטים רבים במקצועיות ובמיומנות מרבית". לאחר שסיים את שירות החובה שלו באוגוסט 1984, החל כליפה לשרת בצבא הקבע בחיל האוויר וסיים בציונים מעולים קורסים מקצועיים רבים. בשנים 1986-1987 נבחר כנגד מצטיין ביחידתו וכמייצג של חבריו ביחידה בפני מפקד חיל האוויר. בשנת 1991 עבר כליפה בהצטיינות קורס טכנאים במכון הממשלתי להכשרת טכנאים, הוכתר בתואר "טכנאי מוסמך" והועלה לדרגת רס"מ. הוא נרשם בפנקס הטכנאים של הסתדרות ההנדסאים בישראל. באותה שנה נשא לאשה את אסתר ויחד בנו את ביתם בבאר שבע, שם נולדה בתם ליטל. באוגוסט 1993 התגלו בכליפה סימני מחלה מדאיגים. הוא עבר טיפולים רפואיים, תוך מאמץ להמשיך למלא את תפקידיו ביחידתו בחיל האוויר. בפברואר 1994 הורע מצבו ובאפריל אושפז כליפה בבית החולים "הדסה" בירושלים, שם עבר טיפולים קשים. חרף מאמצי הרופאים להציל את חייו, נפטר כליפה ביום י"ג בתמוז תשנ"ד (22.6.1994). בן שלושים ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. השאיר אחריו רעיה, בת, אם, שלוש אחיות – ז'קלין, ליזה ומרסל, ושני אחים – יוסף וניסים. הרמטכ"ל אהוד ברק כתב במכתב תנחומים למשפחתו: "כליפה שירת כמנהל עבודת קשר קווי בגף קשר טייסת תעופה בבסיס חיל האוויר בנבטים. הוא תואר על-ידי מפקדיו כנגד מעולה אשר נבחר כמצטיין כנפי, ואף ייצג את יחידתו בפני מפקד חיל האוויר. היה בעל יכולת מקצועית גבוהה, ובכך תרם רבות לקידום הקשר הקווי ביחידה, זכה להערכה רבה והיה אהוב על חיילי הכנף". מפקד יחידתו כתב למשפחתו: "כליפה שירת ביחידה כעשר שנים, כמעט מיום הקמתה. כשהתגייס לקבע, באוגוסט 1984, נכתבו בתיקו המלצות חמות. לאורך כל שירותו הצדיק כליפה באופן מלא המלצות אלה. הוא היה חייל מצוין, בעל יכולת מקצועית גבוהה מאוד. כל מטלה שהופקדה בידיו בוצעה בצורה המהירה, הטובה והמקצועית ביותר. כליפה היה אהוד ואהוב ביותר, הן על אנשי היחידה והן על אנשי הבסיס כולו. הוא נבחר במהלך שירותו לייצג את הבסיס כנגד מצטיין אצל מפקד חיל האוויר. בנוסף, נבחר כנגד מצטיין בסיסי בשנים 1987-1986. הוא היה איש שקט ונחבא אל הכלים, אך עם זאת הטביע את חותמו על היחידה, בזכות יכולתו האישית והמקצועית הגבוהה". להנצחת זכרו תרמה משפחתו ספר תורה לבית הכנסת "אוהל משה" בבאר שבע.