מושקוביץ, יעקב

יעקב בן מיכאל וליבה. נולד בעיר רווה מזובייצקה שבפולין ביום א' בניסן התרע"ט (1.4.1919) למשפחה יהודית ענפה שהשתלבה היטב בחיי הקהילה בתחומים רבים כמו: חזנות, שירה, אופרה, בלט ונגינה. חשוב מכל היה עבור יעקב שכל יהודי שיש לו קשיים כלכליים, נפשיים או פיזיים יוכל לחגוג כל חג יהודי. המשפחה עסקה לפרנסתה ביצירת מגפי עור בבית החרושת שיסד אביו זינדל מושקוביץ. את המגפיים רכשו באירופה גם הגרמנים (במהלך מלחמת העולם השנייה) אשר ניצלו את כתובת השולח/המוכר היהודי – וכך הגיעו לחצר ביתם. למזלם, עוד קודם יצאו יעקב וחנה רעייתו לביקור משפחתי בדרום פולין. לאור הידיעות הקשות מעירם הם החליטו להמשיך לכיוון גבול גרמניה במטרה לחבור לשליחים מארץ ישראל. בדרכם לגבול הגרמני הם נתפסו על ידי הצבא הפולני ויעקב חויל מיד לחיל הרגלים בצבא הפולני. עם התקדמות הגרמניים בכיבוש שטחים לכיוון רוסיה, הועבר יעקב לחיל הרגלים של הצבא האדום. בשלב מפלת הגרמנים החליטו יעקב וחנה לברוח לארץ-ישראל דרך עירם רווה מזובייצקה. הם חפצו לבדוק מי מבני משפחתם נותר בחיים ומה עלה בגורל רכושם. ריח השריפה הסמיך, ההבנה שכל המשפחה נספתה ומראה ביתם ובית-החרושת השרופים עד דק, הביאו אותם להחלטה אמיצה להמשיך לכיוון גבול גרמניה. בשנת 1945 עם הגעתם לגרמניה, נולד בנם בכורם מכאל. הם חברו לשליחים מארץ ישראל. בשנת 1950 נחתו בישראל יעקב, רעייתו וילדיו – מכאל ואהובה שנולדה כצברית בחופי חיפה והועברו לקליטה ב"שער העליה". הם הוסעו במשאית האספקה של צה"ל למעברת בית-שאן. יעקב סומן מיד על ידי הרשויות כאיש מעשה ומסחר מבריק, אדם שדואג למשפחתו וגם לקהילה ואוהב מושבע של כל מה שמייצג את מדינת היהודים העצמאית היא מדינת ישראל, הוא זכה מיד למקום עבודה במפעלי החלב "תנובה תל-יוסף" שבעמק חרוד. יעקב יצר לעצמו מנהג במקום עבודתו. לאחר שקיבל היתר מהממונים עליו, לאסוף בסיום יום העבודה את שאריות הגבינות שלא נשלחו למכירה לתוך כליו. המעשה תאם את משאלתו שכל ילד וילדה ילכו לבית-ספרם עם כריך מזין תוצרת יהודית מארץ-ישראל. שאריות הגבינות שנותרו מהילדים חילק יעקב למבוגרים להנאתם. לאות הוקרה על מעשהו זכו ילדיו מכאל ואהובה לכינוי "ילדי-תנובה". יעקב מושקוביץ התאקלם במהירות במדינת היהודים הנרקמת וראה, בשירות הצבאי במדינת ישראל נצחון החיל היהודי על החיל הנאצי. כשאר חבריו הוא גויס לשירות מילואים פעיל בגדוד 91 בחיל השריון. ביום י"ח במרחשון התשי"ד (27.10.1953) נפל יעקב מושקוביץ בעת  מלוי תפקידו ולווה  למנוחת עולמים בחלקה מספר 2 בבית העלמין הצבאי  בעפולה, כשבראש הצועדים אשתו ועמה בנם בן 7 שנים ובתם בת 2 שנים, ואחריהם תושבי עירו עפולה. תהא נשמתו צרורה לעד בצרור החיים.