מור (מועלם), אליהו

אליהו, בן שמחה ויעקב, נולד ביום י"א באייר תש"ז (1.5.1947) בעיראק, ועלה עם משפחתו ארצה בשנת תשי"א (1951). את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "י' קרול" בפתח-תקוה. אחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "אחד העם" בפתח-תקוה. אלי, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, היה תלמיד טוב, בעל יכולת ניתוח גבוהה. בבית-הספר התיכון הגיע אלי להישגים מצוינים מכוח נטייתו לבסס את לימודיו על ניתוח והבנה. הוא הקדיש מחשבה רבה לנושאי הלימוד ולעצם הלמידה, ושאף לרכוש ידע ולהרחיב את השכלתו בתחומים שונים. הוא הצליח בכך בעיקר בזכות קריאה מרובה בספרים. אלי אהב מאוד לקרוא, ולא היה בררן לגבי סוג הספרים שבחר. הוא קרא ספרות מסוגים שונים והקדיש לכך שעות ארוכות. הודות למהירות קריאתו המדהימה, הצליח "לבלוע" כמות ספרים עצומה. משהתבגר התפתחה אצלו אהבה עמוקה לכתבי טולסטוי, והוא היה שקוע שעות בקריאתם. לאחרונה שקד אלי על לימוד השפה הצרפתית בעצמו, ללא מורים והגיע לשליטה מצוינת בזמן קצר. בזכות אישיותו רכש אלי אהדה והוקרה בקרב מוריו וחבריו, וזכה להגיע לעמדה מרכזית בין חבריו ללימודים, הן בתחומי הלימוד והן בחיי החברה. כשלעצמו היה צנוע ושקט, ובעיקר היה אהוב בזכות טוב לבו ונכונותו לעזור לכל אדם תמיד. כבר מנעוריו הצטיין ביושרו הרב ובמידה של משמעת עצמית. הוא ידע להעריך בני אדם ולאהוב אותם ובעיקר נהג דרך ארץ בזולת. הוא גם אהב ילדים אהבה גדולה. מלבד עניינו בקריאה התעניין אלי גם בתחומי ספורט שונים, ובעיקר אהב לשחק בכדורגל. אליהו גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1965 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למפקדי טנקים ובקורס למש"קי-קשר שריון, הוצב בתפקיד מט"ק "פטון" ביחידת שריון. במלחמת ששת הימים לחם אלי בקרבות ההבקעה בגזרה הצפונית של סיני. לאחר שחרורו מהשירות הסדיר הוצב ביחידת מילואים והיה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. לאחר השחרור החל אלי ללמוד לימודים גבוהים. אהבתו העמוקה ללימודים סייעה לו להתגבר על העומס, על הקשיים ועל המכשולים הכרוכים בלימודים אקדמיים. הוא למד בטכניון בחיפה, וסיים בהצטיינות את לימודיו לתואר הראשון בהנדסה כימית. לאחר שעמד בבחינות, החל לעבוד בתחום האקולוגיה הציבורית. במלחמת יום-הכיפורים גויס אלי ונשלח לסיני, שם השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נפגע הטנק שלו באש נ"ט, בקרב שנערך מערבית לתעלת סואץ. כחודש אחר-כך נמסרה למשפחתו הודעה שהוא נעדר, ולאחר ימים אחדים נודע שאלי נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.