מורפורגו, מרדכי (מרקו)

בן אמיליה וחיים (רצנו), נולד ביום י"ב בטבת תרפ"א (23.12.1920) בעיר פאדובה, איטליה, עירו של שד"ל, למשפחה דתית וציונית מובהקת. גדל בעיר-הולדתו והצליח בלימודיו. הוא סיים את בית- הספר התיכון והתחיל ללמוד באוניברסיטה. בשנים 1938-1939, כשנוסדו ההכשרות הראשונות עבור חלוצים איטלקיים, עזב את האוניברסיטה והצטרף אליהן. המתין עד בוש לרישיון-העלייה, אך בינתיים הצטרפה איטליה למלחמה לצד גרמניה הנאצית, וכל מאמציו לעלות ארצה עלו בתוהו. רק לאחר כניעת איטליה ניתן לו לעלות, יחד עם חבורה קטנה של חלוצים מושבעים. מרדכי הגיע לארץ-ישראל בפסח תש"ה והצטרף לקבוצת שדה אליהו שבעמק בית שאן. שם התמכר לענף הדיג ובמידה לא קטנה מזו לענייני הביטחון. עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה מפקד עמדה בשדה אליהו. כן המשיך לעסוק בניהול הענף; היה חבר ועדת התרבות ומילא תפקידים רבים במשק, שנראו מנוגדים זה לזה, לכאורה, אך ידע להביאם לידי מיזוג ותיאום. נפל ביום כ"ה בתמוז תש"ח (1.8.1948), אחרי שנפגע משני כדורי מקלע בראשו, בעת ניסיון לכבוש את המשלט תל-אטום בסביבת שדה אליהו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בטירת צבי. הניח אחריו אישה ושתי בנות. אחיו אורי, שלחם על שחרור חיפה, נפל כארבעה חודשים לפני-כן.