מורפוס, פול (שאול)

בן ג'ון וריצ'ארד. נולד ביום כ"ה בתמוז תשי"ב (18.7.1952) באנגליה, להורים לא-יהודים. פול למד בבתי-ספר פרטיים באנגליה והצטיין בהיסטוריה ובגיאוגרפיה. כן הצטיין בספורט ובמיוחד באתלטיקה ושבר את שיא בית-ספרו בריצת 100 מטר. הוא חיבב גם את השחייה. פול הרבה לקרוא מכל הבא ליד – ספרים, כתבי-עת ועיתונים, אהב להאזין לרדיו, לשידורי הB.B.C-. ולמוזיקה מגוונת, ממוזיקה קלאסית עד מוזיקת פופ. אך יותר מכל אהב פול את חיק הטבע. בהיותו בן שמונה-עשרה החל בלימודי משפטים באוניברסיטה והתמחה אצל עורך-דין. בתום שנתיים חש שאין זה ייעודו והחליט להתגייס לצבא הבריטי. בספטמבר 1972, לאחר שעבר בהצלחה מבחני כניסה קשים, התקבל לאקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. גם כאן התבלט בספורט וניצח בתחרות המשולשת של מטווח-ירי, שחייה וריצה. בטקס הסיום שנערך ביוני 1973 זכה לקבל את ברכתה של הנסיכה אן. פול נשלח לברלין ואחרי-כן לצפון אירלנד. כעבור שנתיים השתחרר מן הצבא הבריטי ועקר לרודזיה, שם שירת כקצין. בשנת 1980 הגיע לישראל והתקבל כמתנדב לקיבוץ מעוז חיים. פול התאהב בחיי הקיבוץ. כאדם שהורגל להיות מפקד בצבא ולתת פקודות, היה שבע-רצון ומאושר בעבודתו בקיבוץ, וקיבל באהבה את מרות הממונים עליו. הוא חש קרבה לעם היהודי, למד עברית ובמרוצת הימים התגייר. פול נשא לאישה את חברתו אירית. השניים הקימו משפחה וגידלו את בתם יסמין. יחד טיפחו את כלבם האהוב "צומפי". כך כותבת עליו רעייתו אירית: "פול, מי שהתקרב אליו, ולו בשיחה או בקשה – לא נתקל בסירוב, נענה תמיד בחיוב ובחיוך מתוך לבו, לבו הטוב. וכשהגיעה יסמין בתו לחייו, לא היה מאושר ממנו. כאב היה רגוע ואוהב, אב נפלא. בדעותיו היה שומר צדק, לכן היה חבר אירגון 'אמנסטי' לזכויות האזרח". מוסיפים חבריו לעבודה בענף השלחין: "פול היה חרוץ מאוד, יסודי ביותר ומסור". ומתאר חברו, יורם שחם: "פול היה בן-שיחה מעניין ומרתק הודות לעברו העשיר והשכלתו הרחבה מאוד. אך מעל לכל היה חבר כזה שלאחרים הוא תמיד מוכן לעשות ולדאוג יותר מאשר לעצמו". פול גויס לצה"ל בחודש יוני 1987 והצטרף ליחידת ההגנה המרחבית שבאזור הקיבוץ בתפקיד לוחם. ביחידה זו עשה תקופות של שירות מילואים פעיל. ביום כ"ה באלול תשנ"ב (23.9.1992) נפל פול בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, בת, הורים שלושה אחים ושתי אחיות – ג'ין, סימון, פיטר, ברבי וגיא. בדברים על קברו אמר מפקדו: "בלטת בין חבריך לנשק ביחסך החם והחברותי". בהספד לזכרו כתב יצחק צבי, חבר קיבוץ מעוז חיים: "ומה צר לנו שפול ז"ל כזה נעלם מן הנוף הטבעי שאהב אותו ומן הנוף החברתי שרומם אותו. ברוך זכרו החביב". במכתב תנחומים מסניף 'אמנסטי' בארץ נכתב, בין השאר: "פול השתוקק לעזור. הוא הצטרף מיד למסע הפעילות הדחופה שלנו אשר לוחץ על ממשלות למען אסירים פוליטיים. התמסרותו ומאמציו הורגשו אצלנו ולכולנו הם יחסרו מאוד…" רעייתו אירית כתבה שיר לזכרו: "הימים חולפים והגעגועים גוברים / למרות הכאב בניתוק, למרות הדמעה החונקת, / למרות הסוף העצוב / ולמרות הפרידה הצורבת -/ אנו מודות לאלוהים / על כל אותם רגעים נפלאים / שהיית איתנו בחיים / בלבנו תשאר תמיד"