מורי, יוסף

בן חיים ושרה. נולד ביום י"ד בכסלו תרצ"ח (18.11.1937) בתל- אביב. יוסף סיים את לימודיו היסודיים בבית "תלמוד תורה" לתימנים ולאחר-מכן למד בבית-הספר המקצועי "שבח" וסיים את לימודיו בו. היה חבר לתנועת-הנוער "צופי מעפילים". עבד באופן עצמאי והיה בעל בית-מלאכה ללוחות-חשמל. גויס לצה"ל ביולי 1956 ושירת בנח"ל בקיבוץ כפר-רופין לאחר-מכן היה חבר במשק שדה-בוקר. יוסף נקרא למילואים מדי פעם וגם ערב מלחמת ששת הימים נקרא לדגל אלא שאז גויס יחד עם הטנדר הפרטי שלו אשר הפך לאמבולנס – ויוסף שימש לא רק כנהג-הטנדר בשעת מילוי- תפקידו אלא כעוזר לרופא. הוא השתייך ליחידה קרבית והטנדר נע עם הלוחמים ממש בקו הראשון כדי להגיש "עזרה ראשונה" לנפגעים. תוך כדי לחימה על כיבוש גבעת הראדאר החולשת על כל איזור מעלה-החמישה ואיזור ירושלים עלתה יחידתו על שדה-מוקשים ובפגוע בו הפגזה קשה ומרוכזת נפל מפגיעת הפגז בו במקום; הדבר היה ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967). הניח אשה ושני ילדים, אשר הצעיר משניהם היה בן חצי שנה בערך. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.