מורי, חיים

בן לאה ויוסף, נולד ביום ט"ו באייר תר"ץ (13.5.1930) בעיר כדא, תימן ועלה ארצה עם הוריו בהיותו בן חמש. המשפחה התיישבה בשכונת אפרים ברחובות והנער למד בישיבת "פורת-יוסף". שם נתגלו כשרונותיו, והצלחתו בלימודים היתה רבה. בעומדו למבחן לפני הרב עמיאל ז"ל הוכיח את ידיעותיו הרבות. חיים סיים 6 כיתות של בית-ספר יסודי ועוד שתי כיתות בשיעורי ערב של "המזרחי" והיה חבר בתנועת "בני-עקיבא". בגלל מצבם הכלכלי הדחוק של הוריו נאלץ לעזוב את לימודיו ולצאת לעבוד. הוא השתלם בצינקוגרפיה, למד את מקצוע העתקת התמונות ויחד עם אחיו עבר לעבוד בתל-אביב. הוא הצטרף ל"הגנה" ואת תפקידו בה מילא באמונה עד יומו האחרון. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס, על אף גילו הצעיר, ושירת בחזיתות רבות. לחם בגליל ובנגב, ביפו, לוד ורמלה. בשעת כיבוש באר שבע נפצע וניצל בנס. ביום ו' בטבת תש"ט (7.1.1949) נפל בקרב באזור צומת רפיח, בעת מבצע "חורב" למיגור הצבא המצרי. נקבר במשמר הנגב. היה השני במשפחה שנפל במלחמת-העצמאות. כשנהרג אחיו בן ה- 11 בעת ההפגזה הקשה ברחובות, רצה האב השכול לעשות למען שחרורו, אך חיים סירב: "עמנו נתון במערכה קשה… לא אצא מהמערכה". ביום כ"ג בחשוון תש"י (15.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.