fbpx
מורי, אריאל

מורי, אריאל


בנם הבכור של זהבה ואבשלום. אריאל נולד בי"ט בתמוז תש"ל (23.7.1970). הוא למד בבית הספר היסודי "ארלוזורוב" ובבית הספר התיכון המקצועי "עמל" במגמת חשמל, מגמה שהתאימה מאוד לחוש הטכני המפותח שלו. אריאל נמשך לתחומים חשמל ואלקטרוניקה, משפחתו מספרת כי חדרו היה מלא בחוטי חשמל משתלשלים מהתקרה, עוברים לאורך המשקופים והחלונות, וכל אחד מתחבר לאחת מהיצירות שלו. תחביב זה הפך למומחיות ואף לעבודה זמנית, כאשר במשך תקופה מסוימת עבד אריאל בהתקנת יחידות אזעקה. אריאל התגייס לצה"ל באוקטובר 1988. הוא שובץ באחד מהקורסים של בית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, ולאחר מכן שירת ברמת דוד, בטייסת 110. בהמשך הוצב בטייסת 109. בעבורו, משמעות לבישת המדים הייתה עמוקה ביותר: הוא נהנה מתחושת השייכות למסגרת, מהרצינות ומהמחויבות שבשירות. הופעתו במדים הייתה מרשימה. לאחר שהשתחרר אריאל מצה"ל הוא מצא עבודה בחברת החשמל, בצוות הקמת עמודי חשמל. אולם עבור אריאל היה זה אך עניין של זמן עד שיעשה את הצעד הבא. לאחר שנתיים עבר קורס ירי באקדח והכשיר עצמו לעבודות אבטחה זמניות, כאשר מטרתו האמיתית הייתה התגייסות למשטרה. ביוני 1996 התגייס אריאל לשירות במשטרה ועבר קורס שוטרים בסיסי. הוא שובץ לעבוד בתחנת משטרת טייבה, הצטרף לסיורי ניידות עם השוטרים הוותיקים ולמד את העבודה בהנאה ובעניין רב. הוא ידע כי במוקדם או במאוחר מקומו יהיה במשטרת התנועה, ונהג להצטרף למשמרות משטרת התנועה לאחר שהסתיימו משמרותיו הרגילות במשטרת טייבה. אריאל ידע שבתנועה יוכל לתרום יותר ואולי אפילו להביא לשינוי במצב הקשה על הכבישים. כמו תמיד, גם הפעם הייתה לו מטרה, והוא כיוון כדי להגשים אותה. נדרשו מספר לא קטן של טפסים ובקשות חוזרות כדי שיסכימו להעבירו למתנ"א (משטרת התנועה הארצית) מרכז, אך בסופו של דבר אושרה בקשתו. ב-4.3.1997 אריאל נישא לחגית, והזוג התגורר בחבצלת השרון. בט"ו בתשרי תשנ"ט (5.10.1998) בשעה 01:30 היה אריאל במשמרת של שוטרי מתנ"א בכביש מספר 2, צפונית למחלף נתניה. מכונית קאדילק שביצעה עבירת מהירות נקלטה במכשיר הממל"ז (מד מהירות לייזר) שאחז אריאל בידו. בפנסו סימן אריאל לרכב לעצור. הרכב סטה ממסלולו, פגע באריאל ונמלט. אריאל נהרג במקום. אריאל נפל בעת מילוי תפקידו. בן עשרים ושמונה היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אישה – חגית, הורים – זהבה ואבשלום, אח – דותן ואחות – יונית. לאחר נפילתו הוענקה לאריאל דרגת רב-סמל.

דילוג לתוכן