מוריץ, רות

בת מרים ויצחק, נולדה ביום כ"ט בטבת תר"ץ (29.1.1930) במלבורן, אוסטרליה להורים שהיו חניכי בתי-ספר עבריים בארץ- ישראל. רות עלתה לארץ-ישראל עם הוריה בסוף שנת 1934. למדה בגן, בבית-הספר היסודי "גאולה" ובבית-הספר התיכון "שלווה" והיתה בין התלמידות הטובות. היא השתתפה בקורס למדריכות חג"ם בכפר ויתקין. אחר-כך הצטרפה למחתרת האצ"ל, עברה את כל שלבי השירות עד לסיום קורס מפקדות וקיבלה את הכינוי "המפקדת דבורה". בחודש דצמבר 1947, אחרי שסיימה את בית-הספר התיכון, עמדה להתקבל כתלמידה באוניברסיטת מלבורן והתכוננה לנסוע לשם, אך משנתקבלה החלטת עצרת האו"ם בלייק-סקסס ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ, והחלו הקרבות ויתרה על הנסיעה וחזרה לשירות. באחרונה השתתפה עם כוחות אצ"ל בהגנה על הכפר יהודיה ושם נפלה ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948). ביום י"א בסיוון תשי"ב (4.6.1952) הובאה למנוחת-עולמים, עם יתר חללי הקרב על יהודיה, בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.