מוריה, יעקב (“יעקוביקו”)

בן יהודה ולבנה. נולד בשנת תרפ"ח (1928) בסלוניקי שביוון ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1931. עוד מנעוריו היה עובד קשה באיטליז בשעות היום כדי לפרנס את הוריו החולים ובערב היה יוצא ללימודים. בשנים 1946-1948 היה פעיל בארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) ובלוחמי חירות ישראל (לח"י). הוא גויס לצה"ל בשנת 1948, והשתתף במלחמת השחרור בלחימה באזור ירושלים. הוא היה דמות ידועה בכרם התימנים, הן בשל מבנה גופו החסון והאתלטי והן בשל יחסו לכל אדם שהכיר אותו. הוא עבד כמנופאי עם חבריו הסלוניקאים וגר בחדר קטן עם אשתו וארבעת ילדיו. מעולם לא התאונן ואת כל החסר היה רוכש בעבודה נוספת כסדרן במגרשי הכדורגל ובמועדונים. הוא היה שחקן כדורגל ושימש שופט במשחק. הילדים הקטנים במשפחה זוכרים יפה את הדוד הטוב, "הדוד יעקב", שתמיד אהב לשחק עמם ולראות אותם צוחקים. כאיש מילואים בחיל האויר השתתף במערכת-סיני בשנת 1956 ובמלחמת ששת הימים. היה חייל טוב וחבר למופת וכל מכריו אהבו אותו. במחצית ספטמבר 1969 נקרא לשירות מילואים פעיל למשך חודש ימים. ביום י"א בתשרי תש"ל (23.9.1969), נפל בקרב באזור תעלת סואץ. הניח אישה וארבעה ילדים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.