מורטקוביץ, ילנה
בת פאינה ואברהם. נולדה ביום כ"ט באדר תשל"ט (28.3.1979) בעיר נובוסיבירסק שברוסיה. את לימודיה היסודיים החלה ילנה בבית-הספר היסודי בעיר הולדתה. בחורף 1991 עלתה לארץ והחלה ללמוד בבית-הספר היסודי 'התחיה' בבת ים. בהמשך עברה עם משפחתה לאשדוד וסיימה כיתה ח' בבית-הספר המקיף ו' בעיר. את לימודיה התיכוניים עשתה בתיכון 'עמל' באשדוד והיא זכורה כטיפוס חברותי ויוזם וכמי שאירגנה אירועים ופעילויות חברתיות רבות. באותה תקופה גם הצטרפה לתנועת 'הנוער העובד והלומד'. ילנה היתה טובת לב, הקרינה חום כלפי סביבתה והקפידה להתייחס בכבוד לכל אדם. אך מעל לכל מעלותיה היתה בת מסורה ותומכת, עמוד התווך של המשפחה, שנרתמה לעזור לאמה בהתמודדות עם קשיי הקליטה בארץ. ילנה למדה בימים ובערבים עבדה כמלצרית וסייעה במימון הוצאות המשפחה. בזכותה, הצליחה האם ללמוד מקצוע חדש ולהתאקלם בארץ. ילנה היתה גם אחות נאמנה ודודה טובה ונתנה מעצמה בלי גבול ובלי חשבון ומבלי לצפות לקבל תמורה. עבור סבה וסבתה היוותה מקור לנחמה ולסיפוק ומילאה את חייהם בשמחת חיים. בשעות הפנאי המעטות שנותרו לה הרבתה לקרוא ספרים. בהיותה בת שבע-עשרה, טעמה לראשונה את טעם הצבא כששהתה במשך שבועיים בבסיס שדה בוקר במסגרת הגדנ"ע. החוויה הותירה בה רושם עז ומאז החלה לחלום על השירות בצבא. עם סיום לימודיה התיכוניים החלה ללמוד הנהלת חשבונות בבית-הספר 'עמל נצר סירני' וסיימה בהצלחה את 'סוג 3' אך תעודת הסיום הגיעה רק לאחר נפילתה. בחודש אוגוסט 1998 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל-השלישות. היא סיימה בהצלחה קורס רכזות כוח-אדם ושירתה בתפקיד זה ביחידת מחסני חירום של פיקוד המרכז. ילנה תיכננה להינשא לבחיר לבה והחלה כבר בהכנות לחתונה. אך חלומותיה ושאיפותיה נגדעו באחת. ביום כ' בחשוון תשנ"ט (8.11.1998) נהרגה ילנה בתאונת-דרכים באזור צומת ראם, ליד היישוב יסודות. רכב שיצא לעקיפה גרם לסטיית הרכב שבו נסעה ולתאונה חזיתית ברכב אחר. ילנה הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשדוד והיא בת תשע-עשרה במותה. הותירה הורים ואחות – אלה. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף שאול מופז: "ילנה תוארה על-ידי מפקדיה כחיילת חרוצה, שביצעה את משימותיה על הצד הטוב ביותר, תוך מוסר עבודה גבוה ויוזמה רבה. ילנה הפגינה מוטיבציה להמשך שירותה הצבאי והיתה אהודה ומקובלת על מפקדיה וחבריה כאחד." מפקד היחידה כתב: "ילנה היתה חיילת למופת, בעלת תושייה, שהפגינה מוטיבציה גבוהה והיתה מקצועית מאוד בתפקידה ואהודה על חבריה ליחידה." אמה כתבה לזכרה: "מישהו מצטיין באחד, השני מצטיין באחר; הוא מצטיין בנגינה על גיטרה, היא מצטיינת בספורט… אבל ילנה היתה יותר ממצטיינת בתחום שלא הרבה אנשים טובים בו. היא היתה הבת הכי טובה בעולם…"
