מורחי, שמואל

בן שרה ושלום. נולד ביום ח' בחשוון תשי"ז (13.10.1956) בבת ים. בן למשפחה דתית, שומרת מצוות. שמואל למד בבית-הספר היסודי 'סיני' בבת ים ובבית-הספר התיכון 'נווה ארץ'. באמצע חודש ינואר 1975 גויס שמואל לשירות חובה בצה"ל. הוא סיים טירונות והוצב בחיל האוויר. נשלח לקורס מחסנאים-טכניים תעופתיים בבית-הספר הטכני של חיל האוויר, קיבל דרגת רב"ט והוצב לשרת בבסיס חיל האוויר בחצור. בהמשך שירותו הרחיב הכשרתו המקצועית בקורס מחסנאים-טכניים בכירים. הוא קיבל דרגת סמל ושירת בתפקיד מ"ע מחסן מנועים. בחודש מרס 1978 חתם שמואל לשירות בצבא הקבע. הוא עלה בסולם הדרגות הפיקודי מדרגת סמל לדרגת רס"ר. בחוות-הדעת על נגדים, כתבו מפקדיו: "מסור ונאמן, מבצע תפקידו ביעילות המרבית. צוין במיוחד על חידושים ושיפורים שהכניס במחסנים עליהם היה אחראי. תמיד עם רצון טוב, משקיע בעבודתו ומגלה מוטיבציה גבוהה". לאחר תקופה עבר שמואל לשרת בבסיס חיל האוויר בתל נוף. במהלך שירותו נישא שמואל למיכל. הם הרחיבו משפחתם בהולדת שני בניהם נתנאל וצוריה ובתם תהילה. במכתב הערכה מיוחד, כתב המפקד לשמואל: "למרות שאתה איש דתי, עשית הכל להיות מוכן לתורנות שבת. אני יודע שתבצע חובה זו בצורה המיטבית. אין הרבה אנשים כמוך. הערכתי הגבוהה על מעשה זה". ביום י"ח בכסלו תשמ"ח (9.12.1987) נפל שמואל בעת מילוי תפקידו. הוא נספה בתאונת-דרכים, עת נסע מביתו לבסיס שבו שירת. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו רעיה – מיכל, שני בנים – נתנאל וצוריה ובת – תהילה, הורים, שלושה אחים – יוסי, יקותיאל ולוי, ואחות – שושנה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "שמואל היה מעמודי התווך של גף האספקה. שימש דוגמה לפקודיו בהתנהגותו הישרה והאמינה. שמואל ידע לשלב את הכתוב 'יפה תורה עם דרך-ארץ' והוכיח לכולנו, שניתן לשלב חיי-רוח עם חיי גשמיות". בני משפחתו הנציחו שמו בפרוכת של קטיפה שתרמו לבית-הכנסת ברחובות לזכרו של שמואל.