מועלם, שלמה
בן יוסף ומרים. נולד ביום י' באלול תרצ"ה (8.9.1935) בבגדד, בירת-עירק. בית-הספר היסודי והתיכון אשר ביקר שם היו שניהם בתי-ספר יהודיים. בגולת-בגדד שמע על מולדתו ונמשך אליה בכיסופים עזים עד שלבסוף מצא את דרכו אליה במסגרת "עליית-הוער". לפני עלייתו לארץ אמנם התחיל מתכונן לבחינות-הבגרות האנגליות אלא שלא הספיק כי הגיעה שעת-העליה. הוא נפרד מהוריו ובחשאי – במחתרת – שם פעמיו למחוז-תקוותיו. בעלותו נכנס למוסד בן-שמן, בו גילה כושר הסתגלות. עד מהרה נקלט בבית-הספר והתמסר בהתמדה ללימודים ולעבודה גם יחד. בשנה האחרונה להיותו בבן-שמן עמד בבחינת-הבגרות האכסטרנית, אשר לה התכונן בגמנסיה "השכלה" בתל-אביב אחרי שעות-עבודתו בבן-שמן (בהסכמת המוסד). עוד לפני סיימו את לימודיו בבן-שמן תיכנן תכנית, כי לאחר גמר שירותו בצבא יתמסר למחקר חקלאי וילמד בפקולטה לחקלאות ברחובות. שירת בצה"ל החל מאוגוסט 1955. בימי שירותו השתתף בכמה קרבות כגון קלקיליה וחאן-יוניס ולבסוף במערכת-סיני. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ג' באדר ב' תשי"ז (5.3.1957), שעות מספר לפני צאת צה"ל מרצועת-עזה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.