מועלם, אברהם

אברהם, בן קטנה ודוד, נולד בשנת תש"ג (1943) בעיראק, ועלה לארץ בשנת 1951. הוא למד בבית-הספר 'תלפיות' בירושלים והיה תלמיד חרוץ וחובב כדורגל מושבע. מגיל צעיר עזר להוריו לשאת בעול פרנסת המשפחה והצטיין ביחס של כבוד ואהבה להוריו. כן סייע רבות לאחיו ולאחיותיו הקטנים בלימודים ודאג לחינוכם. אברהם היה צעיר שקט וצנוע, רציני בגישתו לחיים וחברותי. חבריו הרבים, שנהג לבלות אתם את שעות הפנאי שלו, העריכו את מסירותו ואת יחסו ההוגן והחברותי לידידיו. אברהם גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1961 ושירת בחיל השריון. הוא עבר בהצלחה קורסים מקצועיים שונים והוסמך כנהג של טנק ושל עוד סוגי כלי-רכב משוריינים. מפקדיו העריכוהו כאדם למופת, נהג מצטיין וחייל ממושמע ואהוב על כל חיילי היחידה ומפקדיה. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ביחידת מילואים. כפעם בפעם היה נקרא לתקופות של שירות מילואים והשתתף גם במלחמת ששת הימים כנהג טנק. אחרי השחרור עבד זמן מה יחד עם חברים-שותפים ואחרי-כן פתח עסק עצמאי. הוא היה מסור מאוד להוריו, שיפץ במו ידיו את ביתם ואף החל לבנות לו בית משלו, סמוך לבית ההורים, כדי להימצא בקרבתם. במלחמת יום-הכיפורים גויס אברהם ונשלח כנהג טנק לסיני. הוא השתתף בקרבות הבלימה, שניהל גדודו נגד המצרים. בקרב שהתחולל ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) נפגע הטנק שלו מטיל נ"ט והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי אברהם היה חייל מסור, חבר מצוין ואהוד על מי שהכירו.