מוסטוילישקר-גשרי, שרגא (יהושפט)

בן מרים ואריה, נולד ביום כ"ב בטבת תרע"ד (20.1.1914) בעיר סולי, פולין ובה למד לימודים יסודיים ותיכוניים. מקוצר-רוח לחכות שנים עד שיגיע תורו לקבל "סרטיפיקט" (רישיון עלייה) העפיל לארץ בשנת 1933 והצטרף לקבוצת גניגר שבעמק יזרעאל. שם הקים משפחה ונולדו לו שני ילדים. נוסף לפעילותו הרבה ב"הגנה" ובוועדת-הביטחון המקומית השתתף בארגון ההעפלה (בפעם הראשונה בהבאת האונייה "ולוס" בשנת 1935). בשנות מהומות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט שירת כנוטר בדרגת סרג'נט (סמל) ובשנת 1938 השתתף בארגון הצד הביטחוני של העלייה לחניתה ובביצועה. בשנים 1942-1944 עסק בארגון הפלמ"ח, בפיקוד ובאימון, ובתקופת המאבק בשנת 1946 השתתף עם חניכיו בפלמ"ח בפיצוץ הגשרים ובפעולות אחרות. כינויו במחתרת ה"הגנה" היה "יהושפט". מהפעולות הרבות ומהקורסים להשתלמות צבאית היה חוזר אל האת והמחרשה והיה עובד אדמה כחבריו לקבוצה. כשהחליטה עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התייצב לשירות מלא והוטל עליו תפקיד מפקד נפת זבולון, שכללה את הקריות שבמפרץ חיפה. הוא עמד במבחנים הקשים של איש-צבא ו"דיפלומט" כאחד. מצד אחד היה אחראי לביטחון נפתו ולכוננות האנשים והציוד, ומצד אחר נדרש תכופות להעביר אנשים צעירים (במהלך הגיוס) לגדודי חי"ש שהוקמו ונשק מהמלאי של יחידות ה"הגנה" המקומיות, שכן הפיקוד העליון העדיף גדודים שניתן להעבירם ממקום למקום בהתאם לצורך על הגנה המרותקת למקומה. בכושר שכנוע דיפלומטי ובעמל אין-קץ הצליח מפקד הנפה לתאם בין שתי משימות-היסוד הנוגדות זו את זו. לפלוגות-ההגנה המקומיות אירגן בני גילים קשישים והצליח "להחרים" מהן, בכוח השכנוע, את הנשק הדרוש לגדודי החי"ש. לא פעם יצאו בני 45 ומעלה על מקלעיהם לפעולות-הקרב של צעירי החי"ש, ובלבד שלאחר הפעולות יחזרו הביתה עם הכלים היקרים הנחוצים גם להם. בייחוד יש לציין את מבצעו של שרגא בתכנון המארב לשיירת הנשק הגדולה לערביי חיפה בקרית מוצקין. שרגא היה חבר בוועד ה"הגנה" של חיפה העיר ואחרי הפצרותיו המרובות הועבר סוף-סוף לפיקוד קרבי כסגן- מפקד גדוד בחטיבת "כרמלי" והשתתף בשחרור חיפה, בקרבות בלד א-שייח' ובשחרור עכו והגליל המערבי. משם הועבר עם גדודו לגיזרת ג'נין. לאחר בלימת הפלישה בעמק-הירדן נטלו כוחותינו את היוזמה ותקפו באזור הגלבוע. לאחר שנתפסה אחיזה ברכס הגלבוע תקפה חטיבת "כרמלי" בליל 2-3 ביוני את ג'נין וכבשה את המשלטים החולשים על העיר. הצבא העיראקי, שעבר לשומרון לאחר כישלונו בעמק-הירדן, ריכז כוחותיו ותקף נגד ובלחץ התקפה זו נאלצו כוחותינו לסגת. בקרב זה נפל, ביחד עם חבריו, מפגיעת פגז בעמדת מטה הגדוד בשעת ישיבת המטה ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). לאחר מותו הוענקה לו דרגת סרן. בעכו נקרא על שמו (יהושפט) רחוב ובית-עם שבאותו רחוב. "מחנה שרגא" קרוי על שמו. ביום כ' באב תש"י (13.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.