מונק, ראובן (“רובי”)

בן יוליוס וגרטה. נולד ביום כ"ב באדר ב' תרצ"ח (25.3.1938) בעיר ברנה שבצ'כוסלובקיה. בהיותו בן שנתיים הועלה לארץ. אחרי סיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי "גאולה" שבחיפה, בו היה חביב על כל חבריו בשל פשטותו וענוותנותו, החליט לפנות לחקלאות ואז עשה שלוש שנים תמימות בבית-הספר החקלאי בנהלל, בו התמחה בענפי-החי – בדיר וברפת. בבית-הספר התחיל לחפש את הדרך לקיבוץ, צורת-התישבות בה בחר. השתייך לגרעין "נחשול", ואף כי לא היה איש-דברים, כי מטבעו שקט היה ומכונס בתוך עצמו, בכל זאת ער היה לכל המתרחש בקרב החברים. אוהב הזולת היה ותמיד היתה לו אוזן קשבת לדברי חבריו – ועל כך היה אהוב על הכל. בימי מערכת-סיני התגייס לשמירת-לילה אך לא נמנע מעבודתו בימים והכל קיבל ברוח טובה וללא התמרמרות. הוא השתייך למוצב קיצוני ופעם אמר לחבריו: "אם לא אחזור תמסרו בבית שהייתי בחור טוב…." מראשית שירותו בצה"ל (במסגרת נח"ל בנובמבר 1956) נתגלה כאיש-צבא אמיץ-לב, מסודר וממושמע. נפל בשעת מילוי תפקידו בום ה' באדר ב' תשי"ז (8.3.1957) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. חבריו בגרעין "נחשול" הוציאו חוברת לזכרו.