מונדלק, משה

בנם-בכורם של רחל וידידיה, נולד ביום י"ח באב תר"ץ (12.8.1930) בפתח-תקווה. בהיותו בן שלוש יצא עם הוריו להתיישב במושב צופית ליד כפר סבא. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי בצופית, למד שנתיים בבית-הספר התיכון בכפר סבא ואחר-כך שנתיים נוספות בבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב וסיימו בהצטיינות. כדי שלא להכביד על האב שילם בעצמו את שכר-הלימוד משכר- הוראה בשיעורים פרטיים. את שעות נסיעתו העירה והביתה ניצל לקריאה וללימוד ואת שעות-הפנאי החטופות בערב ובבוקר הקדיש לעזרה להוריו בעבודות הבית והמשק. בעת מחלת אביו נטל על עצמו את כל העבודה. כנאמנותו להוריו היתה גם נאמנותו ומסירותו לארץ. עוד בלומדו בצופית היה מפעילי "הנוער העובד" ומשנתו ה14- ואילך בגדנ"ע. עבד בהדרכה, בהדבקת כרוזי "החומה" של מחתרת ה"הגנה", ובהעברת חומר סודי והיה מסור לכל תפקיד בעבודה פיסית ומחשבתית כאחת. בהיותו בן 16 וחצי סיים קורס מ"כים ואת כל שארית זמנו הפנוי הקדיש להדרכה וזכה לחיבה ולהוקרה מצד חניכיו. אף לילות סגריר לא עצרוהו ממילוי תפקידים. לאחר שעמד בהצלחה בבחינות הבגרות, התגייס ושירת בחיל-הים. עבר קורס אלחוטאים והחל לשרת כאלחוטן על האונייה "קדמה". כמו-כן עבר השתלמות באלחוטאות צבאית. בעת תיקוני האונייה שירת בנמל תל-אביב. בליל י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) צורף, כאלחוטאי, לפלוגת הנחיתה של חיל הים, ועימה יצא בליל 17-18 ביולי, למבצע "מוות לפולש", בניסיון לפרוץ את הדרך לנגב. לצורך מבצע זה תיגברה פלוגת הנחיתה את חטיבת "גבעתי" והוטל עליה לתקוף את הכפר בית-עפא מצפון, יחד עם פלוגת "גבעתי" שתקפה מדרום. פלוגת הנחיתה פרצה לכפר ונאחזה בצפונו, אך ההתקפה מדרום נכשלה. המצרים ריכזו את המאמץ נגד פלוגת הנחיתה, שנאחזה בכפר ולבסוף נאלצה לסגת. בקרב זה נפל, בליל י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). ביום ט"ז בתשרי תש"י (9.10.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.