מולכו, יצחק

בן רות ויעקב, נולד ביום ט"ז באלול תשט"ו (3.9.1955) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי "ארלוזורוב" וב"אורט" בבירה. בתקופת לימודיו שימש כמדריך נוער בשבט הצופים "היובל", עסק בספורט, ובבית-הספר התיכון היה אלוף בריצת 100 מטר. יצחק הקדיש מזמנו לעזרה לזולת. בסיום לימודיו בבית-הספר היסודי קיבל תעודה המציינת אותו על עזרתו לזולת. הוא היה מקובל על מוריו וחבריו. בנובמבר 1973 התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל. באוקטובר 1975 עבר קורס קצינים בחיל-השריון, התחיל לשרת בצבא הקבע והוצב כמדריך נוער-שוליים בחיל. כשסיים את תפקידו זה ציינו מפקדיו: "פעילותך הרבה תרמה לנערים בתחום החינוך. פעלת הרבה למענם גם בימי חופשתך". מאוחר יותר עבר יצחק לשרת בחיל-החימוש ביו"ש. באוקטובר 1976 עלה לדרגת סרן, ובמשך ארבע שנים שירת באותו חיל. חוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "הוא בעל מקצוע מעולה, מסור ושקדן, מקובל מאוד ביחידתו ועל חייליו. מתנדב לביצוע כל משימה בתפקידו". באפריל 1983 השתחרר לתקופה קצרה מצבא הקבע. הוא חזר לשרת כקצין בצבא הקבע בינואר 1984. בליל כ"ג בניסן תשמ"ד (24.4.1984) נפל יצחק בעת שירותו. בן 28 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. הניח רעיה, שלושה ילדים, הורים, אח ואחות