מולה, אברהם

בן ז'קלין ועזרא, נולד ביום ט"ו בחשוון תשכ"ד (2.11.1963) ביפו. אברהם היה בן בכור במשפחה ברוכת ילדים, שהתפרנסה בדוחק רב. אברהם, הגדול באחים, התמסר ועזר לאחיו הקטנים. באהבה הוא טיפל בהם והקדיש להם זמן רב. למרות זאת הצליח בלימודיו. הוא סיים בהצלחה את בית-הספר היסודי "וייצמן" ביפו, ולאחר מכן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון, עירוני ז', בקריית החינוך ביפו וסיימו בהצטיינות במגמה ביולוגית, עם תעודת בגרות. הוא הצטיין במוטיבציה גבוהה בכל מעשיו, הן בעזרה בבית, הן בלימודיו והן בשירותו בצה"ל. הוא רכש לעצמו חברים וידידים רבים, ושמר איתם על קשר קרוב. בינואר 1982 התגייס אברהם לצה"ל ושירת בחיל-השריון. הוא השתלם בכמה קורסים במסלול הטירונות, וסיים קורס כנהג-טנק. אברהם התחבב על מפקדיו ועל חבריו במסירותו, בשלוותו וברוחו הטובה. במלחמת שלום הגליל הוא שירת עם גדודו בבקעת הלבנון. ביום כ"ב באלול תשמ"ב (10.9.1982) היה אברהם בסיור בטנק שלו, ליד ג'בל ברוך. הוא הותקף ממארב על-ידי מחבלים, ונהרג. בן 19 שנים הוא היה במותו. לאחר שנפל, הועלה אברהם לדרגת רב"ט. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו אב, אם בהריון, שישה אחים ואחות. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "רב-טוראי אברהם מולה נפל בבקעת הלבנון, בהיתקלות במארב מחבלים. אברהם היה חייל מהימן, מלא מוטיבציה, שקט ושלו, תמיד עם חיוך על השפתיים". מפקד יחידתו כתב עליו: "אברהם היה נהג טנק ועשה תפקידו באופן הטוב ביותר. הוא היה בחור שקט ושלו, תמיד עם חיוך. היה קשור מאוד לביתו, ודיבר על קשר זה עם חבריו". על-שמו הוקמה פינת קריאה של ספרי-קודש בבית-הכנסת בנוה-עופר, שבו משפחתו מתפללת