מולדבסקי, שמואל

בן איטה ויעקב, נולד בשנת 1916 ברוסיה ועלה עם משפחתו לארץ- ישראל בשנת 1921. אביו הרב היה השו"ב בשכונת בת גלים בחיפה וחינך את בנו ברוח המסורת והדת. שמואל סיים את בית-הספר "נצח ישראל" ועבר לירושלים ללמוד בבית-המדרש למורים "מזרחי". בשנת תרצ"ד הפסיק את לימודיו לאחר סיום כיתה ד' והחל לעבוד בבית-הספר הממשלתי לפושעים צעירים בירושלים ואחר-כך בכפר עבודה של הסוכנות היהודית. היה חבר ה"הגנה" ובפרוץ מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט השתתף בהגנת ירושלים והסביבה ועין השופט. שמואל הירבה להתלבט בשאלות הדת ובשל כך התרחק מדרך המסורת הדתית. לאחר סיום לימודיו עבד בהוראה בקיבוץ איילת השחר. התעניין במיוחד בבעיות הילד המפגר, המשיך בלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים והירבה ללמוד בעצמו פילוסופיה, פיסיולוגיה ותורת החינוך. בימי מלחמת-העולם השנייה התגייס לצי הבריטי. לאחר שלוש שנות שירות בצבא שוחרר ונסע ללמוד פסיכולוגיה פדגוגית במכון על שם רוסו בשוויץ. שם חזר לחיים דתיים על-פי המסורת. בשומעו על החיפושים והמאסרים על-ידי שלטונות המנדט בארץ ב"שבת השחורה" (29.6.1946) – חזר מיד לארץ. עם בואו יצא לעבודה בקבוצת יבנה ואחר-כך – בקבוצת חפץ חיים, אך מסגרת חיי הקבוצה לא הלמה את מקצועו, ולכן חזר לחיפה לעבודת הוראה. בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לחי"ש. על אף היותו בעל משפחה השתתף בקרבות בחיפה, אם כי בתקופה זו נהגו לשחרר בעלי משפחות ממשימות מסוכנות. גם אחרי שחרור חיפה דרש להוציאו לפעולות קרביות מחוץ לעיר. לפני צאתו מביתו בפעם האחרונה השיב על טענות משפחתו שיום שבת היום: "פיקוח נפש דוחה שבת", ואף הוסיף כי לא יישוב הביתה עד בוא השלום. שמואל נפל בקרב במלכיה ביום כ"ז באייר תש"ח (5.6.1948). מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.