fbpx
מויסיינקוב, אנדרי

מויסיינקוב, אנדרי


בן אלה ואלכסנדר. אנדרי נולד ברוסיה ביום ח' בכסלו תשנ"א (25.11.1990) ולו אחות למחצה גדולה ממנו – נטליה. אנדרי, אימו ואחותו עלו לישראל בחודש מאי 1995, כשהוא היה בן ארבע שנים וחצי. כעבור זמן מה הם התיישבו באשקלון, בה אנדרי גדל והתחנך. אנדרי החל את לימודיו בבית הספר היסודי "נווה דקלים" באשקלון והמשיך לתיכון "מקיף עירוני א'" בעיר. הוא למד במגמות מדעי הסביבה ומדעי המחשב, ובלט כתלמיד טוב, צנוע וחייכן, מנומס ואהוב על חבריו לכיתה. בשנת 2009 סיים אנדרי את לימודיו בהצלחה, במחזור י"א. ביום 16.8.2009 התגייס אנדרי לצה"ל. הוא שובץ לחיל האוויר. אחרי הטירונות עבר קורס חווט תעופתי, סיים כחניך למופת והוצב בגף מערכות טייסת תחזוקה בבסיס חצור. אנדרי בלט מתחילת שירותו כחייל למופת, חרוץ, אדיב, פיקח ומסור, אשר מקצועיות וצניעות אפיינו אותו בכל משימה ואתגר. הצטיינותו של אנדרי נמשכה לאורך כל דרכו בצבא, ובאה לידי ביטוי בתפקידים בעלי אחריות רבה אותם נטל על עצמו וביצע בהצלחה רבה. סיפר סגן-אלוף שמעון, מפקדו של אנדרי: "אנדרי היה בעל רמה אישית גבוהה, אדם מזן מיוחד שלא מוצאים כל יום. תמיד אהב לעזור ולסייע, וכל זאת בדרכו הצנועה והשקטה … אנדרי היה אהוד על חבריו ומפקדיו, והיווה דוגמה אישית לכלל חיילי הגף". במהלך שירותו הועלה אנדרי לדרגת סמל, קודם לתפקיד ראש צוות ואף החל בתהליך הכנה ליציאה לקורס קצינים. משפחתו מספרת כי נהנה מאוד בשירותו הצבאי וראה בו ייעוד. הוצע לו להמשיך בשירות קבע ואנדרי תכנן לעשות כך. אנדרי נפל בעת מילוי תפקידו ביום ז' בשבט תשע"ב (30.1.2012). בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר הורים ואחות למחצה. על מצבתו של אנדרי כתבו בני משפחתו ברוסית, שפת האם שלו: "כמה הרבה לקחת איתך משלנו, וכמה הרבה נשאר אצלנו משלך." כתב למשפחה ראש המטה הכללי, רב-אלוף בני גנץ: "מפקדיו של אנדרי מספרים כי הצטיין בכל מעשיו וכי שימש דוגמה לחיקוי לחיילי היחידה … אנדרי תואר כאדם עניו ונעים הליכות. בשל כל אלה ועוד זכה אנדרי לאהדתם ולהערכתם של הסובבים אותו. דואב הלב על מותו של אנדרי בטרם עת. בטוחני כי דמותו תלווה את דרכם של מפקדיו וחבריו. זכרו יהיה נצור בליבנו תמיד". ומפקד חיל האוויר, אלוף עידו נחושתן, כתב לבני המשפחה: "אנדרי בלט כחייל מקצועי וחרוץ, מסור ואחראי, אשר נרתם לכל משימה וביצע את המוטל עליו בהצטיינות ובאופן מעורר הערכה … אנדרי ניחן בצניעות, בענווה, בשקט פנימי ובחיוך אשר היה נסוך על פניו. מותו בטרם עת הינו אבדה גדולה לכם, ליחידה ולחיל האוויר כולו. משפחת חיל האוויר מאמצת אתכם אל ליבה לעד". באתר פייסבוק נפתחה "הקבוצה לזכרו של אנדרי מוסיינקוב". לדף העלו בני המשפחה וחבריו של אנדרי תמונות רבות שלו, הם כותבים דברי זיכרון, משתפים בשירים שאהב ומודיעים על אזכרות. רון, חבר לשירות של אנדרי, כתב: "קשה לדמיין בכלל שלא תבוא למחלקה, קשה לדמיין שלא נצחק מהשטויות שלך, ועוד יותר קשה לדמיין שלא נראה אותך יותר". כתב איליה, חבר של אנדרי: "זה בא ומתקרב אך הכאב אינו מרפה, הזיכרונות מתעוררים ממקומות דחוקים, הגעגועים ממשיכים ומתחזקים, התמונות, הפלאשבקים מתרבים. אילו רק יכולנו למנוע את העבר, לתקן אותו, לא היינו מאבדים בן אדם כל כך יקר". כתבה נטשה, אחותו של אנדרי, במלאת שנה לנפילת אחיה: "לא להאמין שהיום לפני שנה דפקה על ביתנו הבשורה הרעה. הבשורה שאפילו בחלומות הכי גרועים שלי לא חלמתי עליה. היום לפני שנה נלקחת מאיתנו מלאך שלי. כואב כל כך כל בוקר להתעורר למציאות המרה. והזמן לא מרפא, הגעגועים רק הולכים וגוברים. אילו רק יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור. הייתי נותנת הכול לעוד חיבוק ממך, נשיקה, לראות את החיוך השובב שלך והמבט המקסים והטהור שלך. שמש שלי כמה שאתה חסר". ועוד כתבה נטשה: "שוב רואה תמונות ונזכרת ברגעים יפים שחווינו ביחד. עדיין לא מאמינה שלעולם לא אזכה לראות את החיוך השובב שלך ואת הברק בעיניים הטובות שלך. אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל אני מרגישה אותך תמיד קרוב ולא משנה מה, אני תמיד יודעת שאתה שומר עלינו משם. אתה חסר לי כל כך, ולאט לאט אני מתחילה להפנים שעם החור הזה בלב אצטרך לחיות לעולמים".

דילוג לתוכן