מוחרר, מאיר (משולם)

בן שלמה וקמר. נולד ביום ז' באב תש"ט (2.8.1949) בג'בלה שבתימן ואז עלתה משפחתו ארצה. הוא למד בבית-הספר היסודי "גיבורי עציון" בקרית-אתא וסיים את לימודיו בבית-ספר תלת-שנתי "אורט" בקרית-שפרינצק במקצוע החשמלאות. בשעות הפנאי היה עוסק בספורט (במשחקי כדורסל, כדורגל וטניס-שולחן) ובאמנות (ביצירת עבודות עץ ומתכת). מאחר שאהב את הטבע עסק בשקידה ובקפידה בטיפוח הגן מסביב לבית, גידל פרחים, צמחי-נוי ועצי-פרי. מאיר היה מקובל על הכל ואהוב על הכל, משום שהיה עליז, ער ותוסס. מטבעו היה אדם שמח וכל מי שהיה במחיצתו נהנה מחברתו. מאיר גויס לצה"ל במאי 1967. בשירותו הצבאי הצטיין בכל השטחים. מפקדיו ופקודיו העריצו אותו. אלה שהיו תחת פיקודו היו ממלאים את כל פקודותיו במסירות רבה. הוא היה ידיד ורע לכל ושיתף עצמו בכל מאמץ, ללא כל חשש מפני האחריות לתפקיד שהוטל עליו. ביום כ"ו באייר תשכ"ט (14.5.1969), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. לאחר נפילתו כתבו חייליו, חיילי נח"ל, מכתב תנחומים להוריו ולכל משפחתו, ובו הביעו את אהבתם למאיר וסיפרו איך העריצו אותו כמפקד. "בימים של עבודה קשה", כתבו, "היה הוא שמשך אותנו לעשות את התפקיד עד הסוף. בימים של עצבות היה הוא שהביא עליצות. תמיד היה עמנו ואנו עמו בכל". מפקד-יחידתו כתב במכתב-תנחומים להוריו: "מאיר היה לסלע המחלוקת בין מפקדים, כי כל אחד מהם עשה מאמצים כדי לקבל אותו תחת פיקודו"