מודיאנו, שאול

בן פרידה ופנחס. נולד ביום כ"ד בתשרי תשכ"ו (20.10.1965) במושב מגדים. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי האזורי 'ניר עציון' בחוף הכרמל והמשיך במגמת מכונאות רכב בבית-הספר התיכון החקלאי בכפר גלים. בתום כיתה י"א השתתף בקורס גדנ"ע צלילה, כשחלומו להתגיס לקומנדו הימי. ואכן, שאול מימש שאיפה זו. היתה בו אהבה לארץ ולמולדת והוא שיתף באהבתו זו את הנוער במושב, בטיולים לאורכה ולרוחבה של הארץ במטרה לחוות, לראות וללמוד את ארצנו. בגיל שתים-עשרה לערך כתב לעצמו באחד מיומניו, "לזרעך אתן את הארץ ולא לאש"ף!… ובוודאי שלא לחלק את ירושלים". בתחילת פברואר 1984 גויס שאול לשירות חובה בצה"ל והתנדב ליחידה מובחרת בחיל הים. שאול עבר טירונות חי"ר, קורס צניחה, קורס מ"כים והגיע לשלב הסופי בשייטת והוכשר כצולל-לוחם. מפקדיו העידו עליו כי היה בעל מנהיגות טבעית ומקובל על כל חבריו בקורס. ביום י"ג בתמוז תשמ"ה (2.7.1985) נפטר שאול מדום לב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי חוף הכרמל בחיפה ועל מצבתו נחקק 'נפל בעת מילוי תפקידו'. בן עשרים היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות – רבקה ונצחיה, ואח – אסף. שאול הועלה לדרגת סמ"ר לאחר מותו. במכתב ניחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "…שאול התנדב ליחידה ועמד לסיים באוקטובר את מסלול ההכשרה של קורס הלוחם. קורס זה, שהוא מהקשים ביותר בצה"ל, הציב בפני בנכם דרישות שמעטים ביותר הצליחו לעמוד בהן, הוא עמד בכולן למופת. במהלך שירותו ביחידה התגלה שאול כלוחם וחבר למופת והיה אחד מעמודי התווך של הקורס". משפחתו הנציחה את זכרו במירוץ שדה בהשתתפותם של רצים ממועדוני ריצה. מירוץ 'שאול' נערך מדי שנה ביום ההתייחדות עם זכרו של שאול. האלוף (מיל') עמי איילון, ד"ר חן שפירא, קצינת נפגעים של חיל הים, בתיה ורבים אחרים סייעו בידי המשפחה במאבקה להכנסתו לשימוש של מכשיר אולטרה-סאונד למעקב שוטף אחר החיילים על-מנת למנוע הישנותם של מקרי מוות דומים בעתיד. בעקבות חקירה שנערכה במערכת הצבאית והסקת מסקנות ממותו של שאול, כתב מפקד חיל הים האלוף מיכה רם למשפחה: "על בסיס הפקת לקחים ממותו של בנכם שאול ז"ל, כפי שהסברתי לכם בעת הפגישה, חיל הים רכש מכשיר אולטרה-סאונד לב אשר הגיע בימים אלו ארצה ונמצא בתהליכי קליטה וישמש מיד עם הכנסתו לפעולה לבדיקות של חניכי ולוחמי השייטת. כמו-כן חניכי הקורס עוברים בדיקה תקופתית במחצית הקורס, בדיקה שקודם לכן לא היו עוברים בצורה יזומה כפי שנקבע היום. אני מנצל הזדמנות זו על-מנת להודות לכם על הפגישה אשר היתה חשובה לי ולאנשי חיל הים אשר לקחו חלק בה, על-מנת להכירכם מקרוב ולשמוע מפיכם דברים בקשר לאירוע המצער והמלצות לעתיד"