בנם של שרה ואברהם. נולד בקריית גת ביום ז' באלול תשנ"א (16.8.1991). גבריאל היה ילד שישי במשפחה בת שמונה ילדים, אח לקרן-כרמית, חיים, איילת, אוריאל, רזיאל, רבקה-אפרת ומור-לאה. גבריאל החל את לימודיו בעיר מגוריו, קריית גת. למד בבית הספר היסודי "נועם" והמשיך לחטיבת ביניים על שם גרוס. בכיתה ט' עבר ללמוד בבית הספר המקצועי "אורט – תל נוף", השוכן בבסיס חיל האוויר ומכין לשירות בחיל, שם סיים בהצלחה י"ב כיתות במגמת מכטרוניקה – שילוב של אלקטרוניקה, מחשבים ורובוטיקה. בשעות הפנאי אהב גבריאל לבלות עם חבריו הקרובים. המוזיקה הייתה תחביב עיקרי שלו, ובעיקר הוא אהב לתופף בתופים ובדרבוקות. גבריאל היה ילד אהוב, אשר גדל להיות נער נעים הליכות וחינני שהקסים את כל סובביו. בני משפחה צעירים ומבוגרים, כמו גם מוריו של גבריאל וחבריו הרבים, כולם נישבו באישיותו ובמתינות הליכותיו. בזכות אופיו הנוח הוא השרה אווירה נעימה בכל מקום אליו הגיע. גבריאל הקפיד מאוד לשמור על כבוד הוריו ולהתחשב בהם. בן ממושמע היה, שתמיד ידע לקבל את דעת הוריו בצורה בוגרת, בהבינו שהם רוצים אך ורק את טובתו. שרה, אימו של גבריאל, כתבה: " … מגיעות לך כל התשבחות על גמילות חסדים שגמלת עם הזולת, ולא משנה מי העיקר לעזור … כיבוד ההורים והאחים היה מנת חלקך, כל בקשה כשעדיין לא יצאה מפי ביצעת באהבה, במרץ ובשמחה". מילדות בלט גבריאל בחריצותו ובנכונותו לעזור בכל מקום בו נדרש, והכול כיבדוהו והעריכו אותו בזכות זאת. תכונותיו הטובות באו לידי ביטוי בעזרתו בעבודות הבית השוטפות, ביוזמה שהפגין בטיפוח הבית וסביבתו ובסיוע שתמיד נתן לחברים שנזקקו לו. הכול עשה בשמחה ובאהבה, מתוך רצון טוב וללא כל בקשת תמורה. עמית, חבר של גבריאל מנעוריו, סיפר עליו: " … בחור עם לב זהב שיודע רק לתת ולתת ולא לוקח, לא מוכן בכלל לשמוע על לקחת בחזרה". בתום לימודיו התיכוניים התגייס גבריאל ביום 8.8.2010 לצה"ל ושירת בחיל האוויר, בבסיס תל נוף, כמכונאי מטוסים. מפקדיו העידו כי גבריאל בלט כחייל חרוץ וממושמע, שגם השתלב בבסיס מבחינה חברתית. חבריו ליחידה מתארים אותו כבחור עם חיוך, תמיד אופטימי, נכון תמיד לעזור. כתב חן, חבר של גבריאל ביחידה: "בארבעה חודשי היכרותי איתך היית לי כאח, אוזן קשבת ומסורה. בכל זמן שהייתי צריך לדבר עם מישהו נאמן, ישיר ושקול היית מקשיב, מהנהן בראשך ונותן חיוך קטן מתחת לאף. אישיותך הקורנת הייתה ממלאת באור את המחלקה ואת ליבי ביום הכי שחור". קרולין, ששירתה עם גבריאל, סיפרה עליו: " … אדם מיוחד עם פנים מחייכות, אדם צנוע ועניו, אוהב הבריות, חדור ערכים, מסור ונאמן. עשיית חסד מתוך צניעות והרחק מעיני אנשים שיקפה את חייך שהיו רחוקים מכל גינוני כבוד ופרסום, ובכך גילמה אצילות וצניעות במובן האנושי הפשוט והטהור". גבריאל הפגין חוש טכני מפותח ויכולות מקצועיות גבוהות, הוכיח מוטיבציה גבוהה לשירות והיו לו שאיפות להתקדם. נתן, חברו ליחידה, כתב: "היה לך פוטנציאל אדיר להשתלב בעבודת המחלקה. בכוח הרצון ובכישרון שלך, תמיד רצית להוכיח 'אני יכול' ובאמת הצלחת". מפקדו של גבריאל, רס"ן בני, סיפר על התרשמותו החיובית ממנו בתקופה הקצרה שהכירו: "במהלך תקופה זו גילינו שאתה חייל לא רגיל. הראית תכונות יוצאות דופן של מסירות, השקעה, רעות וכבוד לחבריך ולמפקדיך. אין ספק שהיית חייל יוצא דופן בזכות התכונות החיוביות שהפגנת. לו רק היית יודע כמה אוהבים ומעריכים אותך …" ביום ד' בשבט תשע"א (9.1.2011) נפל רב-טוראי גבריאל מדינה בעת מילוי תפקידו. בן תשע-עשרה שנים וחצי בנפלו. גבריאל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית גת. הותיר הורים, ארבע אחיות ושלושה אחים. בלוויה ספדה אימו: "לגבריאל המלאך שלי. השארת אותנו המומים, מוכי הלם ותמהים מה קרה … כשמך כן אתה, עלם חמד שאהב לעזור, לתרום מזמנו, ממרצו ומממונו … גם בצבא הוכחת ביצועים ויכולות יוצאי דופן לגילך, היית חדור מוטיבציה וכל הזמן סיפרת לי על התשבחות שקיבלת ממפקדים … אני גאה להיות אימא לבן כזה. אוהב אותך עד יומי האחרון עלי אדמות … תודה לך בורא עולם שנתת לי יהלום כה יקר, שזכיתי לגדלו באושר ובנחת רבה. ועתה אני מחזירה לך את היהלום, אבא שבשמים תשמור לי על המלאך גבריאל היקר שלי". "גבריאל ניחן בתכונות ובמידות טובות", ספדו לו מוקיריו, "ובכך השאיר את חותמו הטוב על מוריו, חבריו, מכריו, משפחתו, והיווה דמות לחיקוי לדרך ארץ, אהבת חינם, נתינה, עזרה לזולת וכיבוד הורים". ספד רוני אלון, חבר ליחידה: "גבריאל, בארבעה החודשים שהיית עמנו חדרת לליבנו כאילו שאתה איתנו כבר שנים. בהומור שלך, בחיוך, בקופצניות, במסירות ובכבוד שהיה לך לכל אחד מאיתנו, נגעת בכולנו. זה מספר ימים שאתה לא איתנו וחסרה הנוכחות שלך, ה'בוקר טוב' שלך שבא מכל הלב. מאז המקרה הנורא אנחנו בקשר עם המשפחה שלך, ואנחנו יוצאים מחוזקים ומבינים מהיכן שאבת את כל האהבה והנתינה שהיו בך". אורי, חבר ליחידה, כתב על פי אותיות שמו של גבריאל: "גמילות חסדים נר לרגליו / בנימי נפשו בערה אש של 'ואהבת לרעך כמוך' / רצון עז של תמיכה וסיוע לזולת נטמעו בדמו / יהא שמו חקוק בלב כל ידיד ורע / איך נקטפת בדמי ימיך עלם חמודות ועלית בסערה השמימה במעלות גן עדן / למה שלח מלאך אלוקים ידו אל הנער ובאבחת מאכלת קטל את פתיל חייו, את זיו העלומים. // מה תאמר אם הבוכה חרש במסתרים, מה יצטדק אב ורגליו כושלות, איכה יביעו אומר אח ואחות ופניהם מיוסרות מכאב / דור לדור יספרו על מסכת חייו של אדם נעים הליכות ועושה צדקות / יהי רצון בורא עולם שלא תדע עוד זאת המשפחה צער ויגון / נרות רבים יאירו באור זוהר את שמו של העלם / השם אלוקים ייטע נחמה בליבכם ולא תוסיפו לדאבה עוד, אמן". בתום השבעה כתבה האם: "… גבריאל בני היקר, בקשה לי אליך שלא תהיה בצער כאשר אעלה דמעה. כי אני בעולם הגשמי, בשר ודם אשר האהבה והגעגועים חזקים ממני, וכשם שאתה דואג לי מלמעלה אני דואגת לך מלמטה … גבריאל, הרגשתי אותך כל ימי השבעה, ואפילו הרגעת אותי כאשר נשמעו דברים שלא היו ידועים לי … אני יודעת מי אתה ומה היו מעשיך, אך במשך השבעה שמעתי עוד ועוד הרבה על מעשי חסד שעשית, ואני פשוט גאה בך". לאתר האינטרנט יוטיוב העלו חבריו של גבריאל כמה סרטונים עם תמונות רבות שלו לצד משפחתו וחבריו. בסרטון הראשי מופיעות ברצף תמונות שלו בעת שמושמע שיר לזכרו. בתחילת הסרטון מופיעה שקופית שכותרתה "סרטון זה לעילוי נשמת גבריאל מדינה " ובהמשך הכיתוב: "גברי שלנו היית האחד והיחיד. החברים המשפחה וכולם מתגעגעים ואוהבים אותך … השארת את כולם המומים עם סימן שאלה גדול שאומר – למה? למה ככה זה נגמר? ומקווים שבאחד הימים תרים טלפון ותגיד שכל מה שקרה הוא חלום רע אחד גדול … לא נשכח אותך אחינו היקר, היית מלאך ומלאך נשארת … 'ספר לי איך למעלה / ספר לי מה אתה מרגיש / אני תמיד חושב עליך / הכול שונה לי בלעדיך'".
