מגריק, מיכאל

בנם הבכור של חיים ואלה. נולד ביום י"ז בסיון תשי"א (21.6.1951) במוסקבה. סיים את לימודיו התיכוניים ב'טכניקום' והתחיל לעבוד כטכנאי-כימיה במכון למדע. בשנת 1971 גויס לצבא הרוסי ושירת בחיל-ההנדסה, במכבי-האש. באותו זמן עבד גם כפועל בבית-חרושת. לאחר 24 חודשי-שירות שוחרר מהצבא והמשיך לעבוד כמהנדס-כימיה במכון למדע. בכל משך שירותו ועבודתו פיעמה בו התקווה לעלות לארץ-ישראל; ואכן, במרס 1977 הגשים מיכאל את שאיפתו, עזב את משפחתו ועלה ארצה בגפו. עוד בהיותו במוסקבה התחיל ללמוד עברית ונמנה עם פעילי העלייה. כשהגיע ארצה, המשיך ללמוד באולפן בקיבוץ אלונים. משהרגיש שהוא מתגבר על קשיי השפה, נרשם ללימודי הכימיה באוניברסיטה בתל-אביב וקבע את מגוריו, זמנית, במעונות הסטודנטים של האוניברסיטה. למרות שהיה שתקן ומופנם באופיו נתחבב מיכאל על חבריו הסטודנטים והיה נכון להושיט עזרה בכל-עת. הוא הקדיש את שעותיו הפנויות לעזרה בלימודים לסטודנט נכה ועזר להתאקלמותו בחברת הסטודנטים. מיכאל גויס לצה"ל באפריל 1978 וקיבל דחיית שירות עקב לימודיו. בספטמבר 1978 נקרא לשירות-מילואים פעיל ממנו לא שב עוד. ביום י' באלול תשל"ח (12.9.1978) נפל מיכאל, בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו הורים ואחות ברוסיה. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מיכאל עלה לישראל כדי להצטרף לעם החופשי היושב בציון ולסייע בבניין הארץ, מולדת העם היהודי. בראשית צעדיו שילב לימודים אקדמיים עם קבלת הכשרה צבאית – שני דברים הבונים אזרח טוב במדינתנו החופשית. בתחילת דרכו זו מת תוך-כדי שירות, ובכך שיכלה המדינה בן לעם-ישראל ובן יקר למשפחה".