מגנהיים, יעקב

יעקב, בן יולן ואריה, נולד ביום כ"ח בכסלו תשט"ו (23.12.1954) ברמת-גן. הוא למד בבית-הספר היסודי-דתי "יבנה" ברמת-גן ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "גימנסיה ריאלית" ברמת-גן, במגמה של אלקטרוניקה. יעקובי היה תלמיד נבון וחרוץ, אהוב על מוריו ועל חבריו לכיתה. הם מספרים כי האלקטרוניקה הייתה לגביו הרבה יותר מאשר מקצוע לימודים. היה זה תחביב ועיסוק, שמילא את מרבית שעות הפנאי שלו. לדברי מחנכו בכיתה היה ממושמע וצייתן, והקפיד למלא את כל המשימות שהוטלו עליו. מטבעו היה אופטימי, עליז ושמח בחלקו, חברותי ומוכן לעזור לזולת. בעל מצפון היה וישר, בן נאמן ומסור להוריו ודואג למשפחתו. יעקב גויס לצה"ל בראשית ינואר 1973 ונשלח לקורס טיס. באחד השלבים הראשונים נאלץ לעזוב את הקורס. ידידיו ובני משפחתו יעצו לו לספר למפקדיו על מקצוע האלקטרוניקה שרכש בתקופת הלימודים בבית-הספר התיכון – אך הוא סירב. "אני אלך לשריון או לחיל הרגלים", נהג לחזור ולהצהיר בעקשנות, וטען כי הוא מעוניין לשרת "ביחידה קרבית". ואמנם, הוצב לבסיס שריון. במהלך הטירונות ובעת הביקורים בבית, היה חוזר ומספר בהתלהבות גדולה על החיל הנפלא ועל "הטנקים הנהדרים שלנו". מעולם לא התלונן על קשיים פיסיים או חברתיים. הכל נראה בעיניו קל ונעים. בתום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק וסיים כחניך מצטיין. חבריו ביחידה מספרים כי גם בשעות המנוחה היה נוהג להישאר ליד הטנק "שלו", לנקותו ולהבריק את חלקיו. במהלך השירות בצה"ל השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית בעת חופשותיו והקפיד לטלפן ולכתוב מכתבים. במלחמת יום-הכיפורים השתתף עם אנשי יחידתו בקרבות הבלימה בגזרה המרכזית בסיני. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפגע הטנק שלו ועלה באש. זמן רב נחשב כנעדר, אולם בסוף מרס 1974 זוהתה גופתו ונמסרה לבני משפחתו הודעה על נפילתו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.