מגנאג’י, גבריאל

בן אלפונסו ובישיה. נולד ביום י"א במרחשון תרפ"ח (9.11.1927) בטריפולי אשר בלוב. חונך על ברכי הרעיון הציוני בבית אביו, יועץ משפטי לפי מקצועו, שהיה מראשוני העסקנים הציונים בעירו. למד בבית-ספר איטלקי, אלא שכאשר גבר הפאשיזם בארץ זו וכאשר הילדים נצטוו ללמוד בשבת ולהתכחש ליהדותם, עזב את בית-ספרו והחליט לעבוד ולעזור למשפחתו הענפה, כשאביו מוטל על ערש-דוי. היה חבר בתנועת "הצופים" ופעל בארגון עליה ב'. את ראשית אימוניו הצבאיים קיבל בחטיבת-ההגנה שנוצרה בעירו עקב התקפותיו של ההמון הערבי על יהודי-המקום; בשנת 1945-1946 הצטיין בפעולות-הגנה-והצלה כגון אלו. בפרוץ מלחמת-הקוממיות החליט לעלות לארץ וכל השידולים להניאו מכך ולחכות עד שתעלה המשפחה כולה לא הועילו. ארגן קבוצה של חברים, כשמונים במספר, ומפחד השלטונות יצאו בשחיה עד שהגיעו לסירת-המפרשים אשר חיכתה להם. בסירה זו יצא עם חבריו לאיטליה ומשם, בעזרת המוסדות, עלו לארץ. מייד עם עלותו הצטרף לשורות-הפלמ"ח ולא חת מפני כל משימה קשה ונועזת. נלחם בגבורה ונפל בקרב דווימה ביום כ"א בניסן תש"ט (20.4.1949) יחד עם חבריו. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בחלקה הצבאית שבבית-הקברות ברחובות.