מגיד, יוסף (יוסי)

בן רות ואברהם. נולד ביום ו' בסיוון תשל"ה (16.5.1975) בחיפה, הבן הבכור מבין ארבעת ילדי המשפחה. יוסי למד בבית-הספר היסודי "עלייה", המשיך בתיכון "עירוני א'" וסיים בבית-הספר התיכון הריאלי בחיפה, במגמה ההומנית. בתחילת חודש אוגוסט 1993 התגייס יוסי לשירות בצה"ל. הוא עבר קורס רכזי קישור גיוס ושירת בתפקיד זה במחוז חיפה. לאחר פטירת אמו ממחלה קשה, בשנת 1991, הפך יוסי ליד ימינו של אביו, שעבד מחוץ לבית ברוב שעות היום. יוסי לקח חלק בכל הדרוש בבית, הן בטיפול באחיותיו הצעירות והן בכל הקשור בעבודות הבית. בנסיבות אלה, ביקש לעבור לשרת קרוב לבית. בקשתו התמלאה והוא הוצב בבסיס של בית-הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, שם שירת כמש"ק פיתוח ונוי, האחראי לנושאי הפיתוח, הגינון והאחזקה בבסיס. יוסי ביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר והפגין השקעה ואיכפתיות מעבר למקובל. מפקדיו סיפרו, כי היה חייל ממושמע וצייתן, שהקרין מנהיגות וסמכות, היה בעל תושייה ורמה אישית גבוהה, אהוב על חבריו ומפקדיו וזכה להערכתם. ביום ה' באדר ב' תשנ"ה (7.3.1995) נפל יוסי בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים שאירעה בצאתו מבסיסו. בן עשרים היה במותו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אב, אח – ערן ושתי אחיות – טובה ודנה. לאחר מותו הועלה יוסי לדרגת סמל. מפקד היחידה בה שירת יוסי, כתב במכתב תנחומים לאב השכול: "שיכלנו בן יקר ואהוב במיוחד, יוסי זכרונו לברכה, אשר באישיותו היה כבן מסור ואהוב על מפקדיו, אח ורע לחיילי הבסיס. יוסי שירת במשרד רס"ר היחידה ובתפקידו היה אחראי על כל נושא הגינון והגננים ביחידה, עשה עבודה נפלאה, אשר לא ידענו כמותה עד הגיעו לתפקיד זה, תוך שהוא משמש דוגמה לחבריו במסירות, ביעילות ובמצוינות. יוסי היה בין המצוינים ביחידה, אשר לא היה כל צורך לבקרו ולוודא שביצע את המוטל עליו. יוסי היה חבר אהוב על חבריו במשרד הרס"ר ועל כל חיילי היחידה".