מגידי, יונה

בן רחל ואברהם, נולד ביום כ"ד בשבט תר"ס (24.1.1900) בעיר איבניץ, פלך מינסק. עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה למד ב"חדר" בפלך וילנה ואחר-כך בגימנסיה שבקמנסקוי, פלך יקטרינוסלב. בהיותו בן 17 נתייתם מאביו ומאז, נוסף ללימודים, היה גם תומך באמו ובאחיו הקטנים. אחרי המלחמה למד באוניברסיטה ביקטרינוסלב בפקולטה לרפואה ואחר-כך בסימפרופול. בגלל רדיפת הציונות ברוסיה ברח לפולין ובהגיע תורו לשרת בצבא הפולני ברח פעם נוספת ועלה לארץ בשנת 1923. עם הגיעו התגייס להגנת היישובים בחדרה והסביבה ואחר-כך עבד כפועל בניין. באותה תקופה היה חבר "הפועל הצעיר". בשנת 1926 נשא אישה ובשנת 1930 נסע לבריסל שבבלגיה להמשיך שם את לימודיו בפקולטה לרפואה. מחוסר אמצעים ובהיותו כבר בעל לאישה ואב לבת, לא סיים לימודיו, חזר לארץ ועבד שוב בבניין. עם פרוץ מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט הקדיש הרבה מזמנו ל"הגנה" והשתלם בקורסים שונים אך עם יסוד האצ"ל – הצטרף אל שורותיו. היה שקט באופיו, אך תקיף בדעתו וקיים אותה הלכה למעשה. יונה היה מחונן בחוש מוסיקלי ובעל קול נאה, אהב לשיר ולהנות אחרים בשירתו. במלחמת-העצמאות התגייס לעבודות ביצורים בנווה אילן, קרית ענבים ומעלה החמישה. לא פעם היה נתון בהפגזות קשות, אך ניצל בנס. עם היווסדה של פלוגת "סולל-בונה" ליד הצבא בירושלים היה מראשוני חבריה. ב-6.6.1948, בלכתו למלא תפקידו בביצור החזית הדרומית של ירושלים, פגע בו פגז ליד מועדון "מנורה". לאחר 9 ימים, ביום ח' בסיוון תש"ח (15.6.1948), מת לאחר ייסורים קשים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים. הניח אישה ובת.