בן שושנה ויוסף. נולד ביום כ' באב תש"ם (2.8.1980) בקרית מלאכי, אח צעיר לריחנית, ובוגר לערן. כבר בגנון התגלה אופיר כילד מוכשר, כשלמד קרוא וכתוב זמן רב לפני בני גילו. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'הראל', ובכיתה ד' אובחן כמחונן. אופיר המשיך לחטיבת-ביניים וסיים לימודיו בבית-הספר התיכון 'אמי"ת' בקרית מלאכי, במגמה הביולוגית. הוא היה תלמיד מבריק, שהצליח מאוד במבחני הבגרות, בלי להשקיע מאמץ רב. אופיר הקדיש זמן רב לנושאי המחשב. בעת לימודיו בתיכון ולאחר-מכן, בעת שירותו הצבאי, קרא ספרים בנושאי תיכנות, והתכוון ללמוד הנדסת מחשבים לאחר שירותו הצבאי. אופיר היה ילד עניו וביישן, צנוע ונחבא אל הכלים. מעולם לא התגאה בהצלחתו היתרה בלימודים, להיפך – בתיכון הצטיין בלימוד אנגלית, אך כשהמורה הציעה לו לגשת לבחינת בגרות כבר בכיתה י' ויתר על כך, בטענה שהוא רוצה להיבחן עם כל חבריו. בזמן הלימודים בתיכון, ובעיקר לקראת מבחני הבגרות, לימד אופיר רבים מבני כיתתו ועזר להם בהכנות למבחנים. תמיד היה נער חביב וחברותי, אהב לעזור והתחבב מאוד על המורים והתלמידים. מגיל צעיר גילה כשרון כתיבה, יכולת ביטוי גבוהה וחשיבה בוגרת. אופיר הרבה לכתוב, ובעיקר ביטא את עצמו בשירים. בשיריו נמהלו העצב והשמחה, כהשתקפות של רגשותיו. בהיותו בכיתה ד' כתב ספרי מתח והרפתקאות, פרי דמיונו העשיר. כשהיה בכיתה ד' כתב אופיר את השיר 'פרח זהב': "פרח זהב/ פורח לו לאט במחשבות/ בחלומות הוא כבר היה/ ונטע את עץ האהבה/ גדר זהב מסביב לגנו/ שבו הוא צומח./ פרח זה/ לכל אחד יש בגופו ובנפשו/ צלצול אחד מבשר את מותו של מישהו/ והפרח עובר לשכון בגופו של אחר/ בגופו של תינוק שזה עתה נולד./ פרח זהב אתן לכולם/ יחד עם נשיקה אחת/ פרח זהב לעולם לא ינבול/ ליד עץ האהבה." אופיר היה נער סקרן וביקש לחקור כל דבר שנתקל בו. הוא קרא ספרים רבים ואנציקלופדיות שלמות. בחודש נובמבר 1998 התגייס אופיר לצה"ל. הוא עבר טירונות קרבית ושירת בחיל- התותחנים, אך עקב מצב בריאותה של אמו הועבר לחיל-המודיעין במרכז הארץ. לאחר זמן-מה עבר קורס מטאורולוגיה ואחרי כמה חודשי שירות כמטאורולוג עבר קורס ביטחון- שדה והוצב בחיל-האוויר – תחילה בחצרים ואחר-כך בצריפין. עקב סקרנותו הרבה ורצונו לחוות ולטעום מהכל, אופיר שמח על כך שניתנה לו אפשרות להתנסות בתפקידים רבים, ולפגוש אנשים רבים במקומות שונים. כשהגיע אופיר לבסיס בצריפין הוא החל לעבוד עם מיכל, שסיפרה: "כבר מההתחלה ידעתי שנסתדר, ואכן, היו בינינו יחסי עבודה נהדרים, כימיה נהדרת. השלמנו אחד את השנייה בהרבה דברים, ועזרנו זה לזו… גם כאשר רבנו, בסופו של דבר דיברנו על זה והפקנו את הלקחים." מפקדו של אופיר, אל"מ יעקב, כותב: "אופיר שירת ביחידתי קרוב לשנה, אשר במהלכה תרם תרומה רבה וחשובה לביטחון מדינת ישראל. אופיר היה חדור מוטיבציה למלא כל משימה שניתנה לו על הצד הטוב ביותר, דאג בכל עת לתת מענה הולם ושירות מיטבי במסגרת תפקידו. אופיר הוכיח לנו כי אין דבר העומד בפני הרצון. יושרו האישי, השלווה והרוגע הנפשי שהקרין, השרו על כולנו אווירה טובה." ביום כ"א בשבט תשס"א (14.2.2001) נהרג אופיר בפיגוע חבלני בצומת אזור. באותו בוקר לא הספיק להגיע להסעת עובדי צה"ל לצריפין, ונסע באוטובוס יחד עם דוד אילוז לצומת אזור. בדרכם לתחנת האוטובוס לבסיס צריפין דרס אותם מחבל שנהג באוטובוס והרג שבעה חיילים ואזרחית אחת. עם אופיר נהרגו: סמל דוד אילוז, סמל ג'ולי ויינר, סמל רחלי לוי, סמל כוכי פולונסקי, רב"ט אלכסנדר מנביץ, רב"ט יסמין קריסי ושמחה שטרית. בן עשרים היה אופיר בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. אופיר הותיר אחריו הורים, אחות ואח. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית מלאכי. אופיר וחברו דוד אילוז, שני חברים לכיתה ושכנים לבניין ששירתו יחד ונהרגו יחד בצומת אזור, הובאו למנוחות בלוויה משותפת בנוכחות אלפים מתושבי קרית מלאכי. הרמטכ"ל, רא"ל שאול מופז, כתב למשפחה: "אופיר היה חייל מצוין, בעל רמה אישית גבוהה, אשר ביצע את עבודתו במסירות רבה ולשביעות רצון מפקדיו. הוא פעל בחריצות, תוך שהוא שואף לשלמות הביצוע בכל מעשיו. מעשה מתועב של בן עוולה לקח אותו מאיתנו, ואולם דמותו המיוחדת תיחרט בליבנו לעד." רחל דהן, חברה, סיפרה על אופיר: "בחור צנוע וישר, הגון ובעל מידות טובות. בבושה ובעיניים מושפלות ביקש כל בקשה. כיבד את הבריות, הצעירים ומבוגרים כאחד." בעלון 'קריאה חדשה', ידיעון קרית מלאכי, כתבה ריחנית, אחותו של אופיר: "נלקח מאיתנו הדבר הכי יקר לנו, למשפחה ולחברים… פיזית אתה לא איתנו, אופיר, אבל בליבנו, בנפשנו, בתוכנו ובקרבנו תמיד תישאר. לא נשכח את החיוך היפה שלך, הביישנות והענווה, את הרצון האינסופי שלך ללמוד, את הגוף הגדול והפנים היפות שלא יכלו לעמוד מול המוות הנורא. אופיר ישנו אך איננו. הלב זוכר ולא שוכח." להנצחת זיכרו תרמה משפחתו ספרייה תורנית לבית-הכנסת 'שערי צדק' בקרית מלאכי, והוקם לזיכרו חדר מחשבים בבית-הספר היסודי 'הראל', שבו למד.
