מגדל, יצחק
בן נחה ואברהם-שלמה. נולד בשנת תרע"א (1911) במזריץ שבפולין. כבר בילדותו גילה חוש מוסיקלי מפותח, נחלה מאביו שניגן בכינור. בגיל שמונה ניגן בתזמורת והכל ניבאו לו גדולות בתחום זה. בשנות לימודיו האחרונות הורע מצבה הכלכלי של המשפחה. אף על פי כן סיים חוק לימודיו בגימנסיה, אחר כך בסמינר למורים בווארשה, ובו בזמן גם למד משפטים באוניברסיטה של וארשה. במשך שנה ומחצה עסק בהוראה בעיר מולדתו. באותו זמן נעשה פעיל ב"החלוץ" והדריך בתנועת "ויתקיניה" ואחר כך נטש את משרתו ולימודיו ויצא להכשרה של "ויתקיניה", תחילה בפיוטרקוב ואחר כך בקרולבסקה הוטה, שלזיה, ובפוסטלניק שליד וארשה. בשנת 1935 עלה לארץ-ישראל עם אנשי הגרעין של "ויתקיניה" שעמם עבד בהכשרה בקרולבסקה הוטה ובפוסטלניק. הגרעין התיישב זמנית בקריית ענבים שבהרי ירושלים ואחר-כך באה הצעה מטעם תנועת "חבר הקבוצות" להתאחד עם קבוצת גורדוניה "במעלה" שגרה ועבדה ברחובות וביחד לכבוש את עבודות האבן במחצבות ולהקים ישוב חדש בהרים. אך ביום ה' בכסלו תרצ"ח (9.11.1937), בעיצומם של מאורעות הדמים יצא יצחק ועוד ארבעה חברים מן הגרעין לסלילת כביש ליד הר הרוח שבקרבת אבו-גוש. הם הותקפו ביריות על ידי ערבים וכולם נקטלו בהתקפה. בן 27 שנה היה בנפלו. הובא עם שאר החללים למנוחות עולמים בקריית-ענבים. הניח אשה, ותינוקת בת 11 חודשים. בשנת 1945 הועברו עצמותיו לבית העלמין של "מעלה החמישה", הקיבוץ שהקים הגרעין על שם חמשת החללים לאחר נפילתם. בעתון "הארץ" מיום 15.11.1937 התפרסמה לזכרו רשימה, בה כתב עליו חברו בין השאר: "כאגדת-פלאים הופיע בקבוצה". כמו כן הונצח בחוברת הזכרון "לחמישה" בהוצאת "חבר הקבוצות".