מברטו, מולה

בן אנקואייהוש וטזרה. נולד ביום י"ח במרחשוון תשמ"ח (10.11.1987) באתיופיה. אח לחמישה. מהרגע שנולד היה מברטו ילד מלא שמחת חיים ומאושר. הוריו התגרשו כשמברטו היה בן ארבע, והוא נשאר עם אביו וסבתו שעזרה בגידולו, ואליה הוא היה קשור מאוד. כבר מגיל שש הוטלה עליו אחריות רבה, והוא יצא לרעות את הצאן. עובדה זו מעידה על כך שהיה אפשר לסמוך עליו כילד, והוא ידע לבצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר. מכיתה א' עד ה' למד מברטו בבית הספר היסודי "מָלְלית" באתיופיה. אחר כך המשיך את לימודיו בבית ספר "פָסילְדְס" בגונדר עד כיתה ח'. כשהיה בן שמונה, נשא אביו אישה שנייה, זומא אלמו, והיא סיפרה: "גידלתי אותו מגיל שמונה. הוא הפך להיות הכי קרוב אליי, וראה בי אם כאמו הביולוגית". בשנת תשס"ה, בנובמבר 2003, בהיותו בן שבע-עשרה, עלתה משפחת מולה לישראל. לאחר עליית המשפחה למד מברטו בתיכון בחדרה במשך ארבע שנים. מברטו אהב מאוד לשחק כדורגל, לקרוא ולטייל. כמו כן נהנה להפעיל ולהעסיק את אחיו הצעירים. הוא אהב לעזור, ועשה זאת כאשר חיוך גדול מתוח על שפתותיו. הוא היה אדם שהתחשב בזולת ותמך בכל מי שנזקק לעזרה בסביבתו. לאחר סיום לימודיו התגייס לצה"ל, ב-5.10.2008, ושירת בחטיבה מרחבית "מנשה" 6891 בחיל חימוש. מקצועו היה מסגר. שירות של שנה ושמונה חודשים נקטע ב-9.3.2010, כאשר מברטו נפצע באורח קשה בתאונת דרכים מבצעית. כעבור כחודשיים נפטר מפצעיו בבית החולים רמב"ם בחיפה. סמל מולה מברטו נפל בפעילות מבצעית במעלה גלבוע. הוא נפטר ביום ה' בסיוון תש"ע (18.5.2010). בן עשרים ושתיים וחצי היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית-גת. הותיר אחריו הורים, אחות בכורה – בלטו; וארבעה אחים למחצה – אנגאו, אסאמנה, באביי ואנדשה. כשנה לאחר מותו נולד אחיו למחצה מטרשה מנחם. חבריו פתחו לזכרו דף בפייסבוק, ובו הם מביעים את געגועיהם אליו.